החלטה בעניין בדיקת רקמות ללא הסכמת אחד הצדדים

עניינה של החלטה זו הפנייה לביצוע בדיקה גנטית בלא הסכמת הנבדק לפי סעיף 28 ו' לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "חוק מידע גנטי").

1. על פי האמור בכתב התביעה, התובעת והנתבע מס' 1 שניהם יהודים ורווקים אשר לא התגוררו מעולם יחדיו, ניהלו קשר אינטימי במסגרתו נולדה הקטינה נושא הדיון.

2. לטענת התובעת, הנתבע מס' 1 מגיע לפגוש את הקטינה באופן לא רציף וקבוע.

3. ב"כ היועמ"ש ביקש להורות על צו לביצוע בדיקה גנטית בכפוף לקבלת עמדת הנתבע מס' 1 (ראה כתב הגנה שהוגש לתיק ביום 20.5.2021).

4. הנתבע מס' 1 לא הגיש כתב הגנה, לא התייצב לשני דיונים אליהם הוזמן ולדיון שלישי נוסף שנקבע ליום  2.2022 , התייצב רק  לאחר שהוצא כנגדו צו הבאה.

הנתבע בדיון אישר כי מצוי בקשר עם הקטינה "מגיל קטן", אך טען כי מתנגד לביצוע בדיקה גנטית בטענה כי "יכול להיגרם לה נזק נפשי" (ראה עמ' 6 לפרוטוקול דיון 14.2.2022 שורות 4-7).

5. לא יכולה להיות מחלוקת כי טובתה של הקטינה לדעת מי הוא אביה והנתבע אינו מכחיש כי גם לגישתו הוא אביה ואף טוען כי מבין שלצורך הסדרת רישום האבהות יש לבדוק הענין בבדיקת סיווג רקמות ובכל זאת עומד על התנגדותו בענין זה .

כאמור בהחלטה מיום 4.2.2022 , הנתבע מדבר בשני קולות, מצד אחד מביע אכפתיות כלפי הקטינה טוען כי היא מכירה בו כאבא מאז יום היוולדה ומצד שני, בצורה לא רציונלית מתנגד לביצוע הבדיקה, הגם שדווקא הבדיקה עשויה לשפוך אור על התמונה האמיתית ביחס לשאלת האבהות.

בית המשפט סבור שראוי היה כי הנתבע אשר מביע במילותיו אכפתיות כלפי הקטינה, ישתף פעולה ולא יכביד על ניהול ההליכים, שכן אם כפי שהוא סבור הוא אכן אביה של הקטינה, היא ראויה להסדרת רישום האבהות וראויה לקבל ממנו יחס אכפתי ולא יחס המתעלם ממנה כאדם הזכאי לדעת את שורשיו ואת מולידיו.