החלטה בעניין אי גביית כתובה במסגרת תיק הוצל"פ מסוג מזונות

רקע

תיק זה נפתח בשנת 2010 לגביית מזונות קטינים והוצאות חריגות, בהתאם לפסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים ואשר הוגשו לביצוע.

ביום 17.3.2016 הגישה הזוכה בקשה להגדלת החוב בתיק בסךשל 550,000 ש"ח, בהתאם לפסק הדין שניתן בית הדין הרבני האזורי בחיפה מיום 13.3.2016, שקבע כדלקמן:

בהחלטתי מיום 3.5.2016 קבלתי בקשת הזוכה והורתי על הגדלת החוב בתיק דנן בסך של 550,000 ש"ח ועל סגירת תיק הוצל"פ שמספרו: XXXXX(אשר נפתח לגביית כתובת האשה ובטרם פסק הדין הנ"ל) .

בהמשך, הגישה הזוכה בקשה להטלת הגבלות בתיק וכן לנקיטת הליכי מאסר. במקביל, נדרשתי לסוגייה דומה במסגרת תיק אחר הנמצא בטיפולי ואשר בו נדרשתי להלכת בית המשפט העליון ב-רע"א 4033/98 טקאטש נ' טקאטש (15.9.98) . בנסיבות אלו, הורתי לזוכה ליתן תגובתה לעניין זה ובטרם ינתנו המשך הוראותיי.

עתה מונחת לפני תגובת הזוכה, בה נטען כי אין בסמכות רשם ההוצאה לפועל לשנות מהוראותיו הברורות של בית הדין הרבני האזורי בחיפה לענין אופן גביית החוב בתיק דנן ואשר קבע כי "דין תשלום הכתובה כדין מזונות".

עוד נטען, כי אין בסמכותי לשנות מקביעתי הקודמת, מיום 3.5.2016, במסגרתה הורתי על הגדלת החוב בתיק זה בגין כתובת האשה ובהתאם לפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בחיפה, שעה שאיני משמשת כערכאת ערעור על החלטותיי שלי.

ד י ו ן