החלטה בנושא פניית אפוטרופוס לגוף ולרכוש, להוציאה לבית אבות לאור סכנה ממשית ומיידית לשלומה הפיסי כנגד עמדתה החולקת של האפו' לדין לעשות כן

"'אני לא צריך הרבה עכשיו', אמר הילד, 'רק מקום שקט לשבת ולנוח. אני עייף מאוד'

'אם כך, אמר העץ וזקף את עצמו 'גזע כרות זקן הוא כן טוב בשביל לשבת ולנוח'

והילד ישב, והעץ היה מאושר" ("העץ הנדיב", מאת של סילברסטיין).

בתה מאותגרת הנפש של ג', לה ג' דאגה כל חייה, אינה מאפשרת לה לקבל טיפול הכרחי בביתה. האם בנסיבות העניין יש להוציא את ג' לבית אבות או שמא יש להשאיר את ג' בביתה ולהרחיק ממנו את בתה? זהו עניינה של החלטה זו.

• תמצית העובדות הרלוונטיות וההליכים הקודמים -

1. הגב' ג' (להלן: "ג'"), ילידת 1941, כבת 83, מאובחנת כלוקה בדמנציה, סובלת ממחלת האפילפסיה וזקוקה להליכון בכדי להתנייד.
2. ג' מתגוררת לאורך השנים בדירת 3 חדרים (שני חדרים וסלון) בת 80 מ"ר ב[עיר בצפון], עם בתה א' (להלן: "א'"), כבת 53, הצעירה מארבעת ילדיה. א' מאובחנת כמתמודדת נפש, ומתקיימת מקצבת נכות בסך של כ-4000 ₪ לחודש.
3. את ג' פגשנו לראשונה בבית משפט זה ביום 12.1.21, אז הגיעה בליווי בתה הבכורה ר' (להלן: "ר'"), בכדי להוציא צו הגנה כנגד א'.
4. בקצירת האומר יסופר כי בדיון שנערך במעמד צד אחד ועל רקע דבריה של ג' ובתה, לעניין אלימות וניצול כלכלי מתמשך מצדה של א', הוצא ביום 12.1.21 צו הגנה כנגד א', שלעת ההיא ממילא היתה מאושפזת על רקע פסיכיאטרי.
5. כמו כן, מאחר ובמהלך הדיון עלה צורך בבדיקה קוגנטיבית לג', מונה לג' אפו' לדין והוזמן תסקיר בעניינה.
6. בתסקיר שהוגש ביום 14.1.21 צוין כי ג' קיבלה במשך שנים שרות מטפלות אולם זה הופסק כיוון שא' לא מאפשרת כניסת מטפלת וג' נותרת חסרת אונים. בתום התסקיר צוין כי "נראה כי מדובר במערכת יחסים אם-בת מורכבת מזה שנים, חשד לפגיעה פיזית (הוגשה תלונה במשטרה), ניצול ועושק של הקשישה על ידי הבת. הזנחת הקשישה, בידודה משאר בני המשפחה. .... כמו כן עולה חשש כי יפעלו להעברת הקשישה לבית אבות וישתלטו על ביתה. נראה כי הקשישה אזרה אומץ להתלונן אחרי שנים של סבל, חרף מצבה הקוגניטיבי. יש צורך בהארכת צו ההגנה לתקופה המקסימאלית בחוק חרף החשש כי המבקשת מתקשה לעמוד בלחץ שעלול להיות מופגן כלפיה מצד הבת, א'. מומלץ כי לא יעשה שינוי במקום המצאה של ג' ללא אישור בית המשפט".
7. כעולה מדיווח האפו' לדין שהוגש ביום 24.1.21 עלה כי קיימים סכסוכים בין א' ובתה לבין ילדיה האחרים של ג'- ר' ואו' אשר העלו חשש כי בשל פעולותיה של א', ג' עלולה לאבד את ביתה וכי עניינה הרפואיים של ג' אף הם אינם מטופלים. בדיווח נכתב כי לאורך השנים ג' נאלצה לעמוד בתווך בין רצונות בני המשפחה ולאורך השנים הביעה פחד ואולם כשנשאלה על כך, הגנה על א' וניכר היה כי לא נוח לה לדבר סרה על א'.
8. בנסיבות העניין הוגשה ביום 2.2.21 תביעה דחופה לנקיטת אמצעי הגנה כלפי ג'.
9. בפסק דין בתיק ה"ט 00000-01-21 שניתן ביום 7.2.21 נקבע כי מאחר וקיימת סבירות גבוהה כי ג' לא תקיים את צו ההגנה אשר יאסור את המשך שהותה של א' בבית, יבוטל הצו בכפוף להגשת אישור רפואי בדבר סיום הטיפול שנטען כי בעטיו לא תשקף יותר מסוכנות מצד א'. כמו כן- מונתה "עמותת גג לנזקק ולחוסה" כאפו' זמנית לענייניה הרכושיים, האישים והרפואיים של ג' למשך 6 חודשים (להלן: "האפו' הממונה") ומונה הפסיכיאטר דר' קירש כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבה הקוגנטיבית של ג' והצורך במינוי אפו'.
10. ביום 9.3.21 לאחר שהונחו בפני בית המשפט, האפו' לדין ועו"ס לס"ד מסמכים רפואיים בעניינה של א', ולנוכח ההבנה כי צו ההגנה לא ייאכף ממילא על ידי ג', בוטל צו ההגנה בכפוף להתחייבות שנתנה על ידי א' לשתף פעולה עם סל השיקום ומתאם שיקום שימונה לה וליטול טיפול תרופתי. כן נקבע כי מתאם השיקום ימסור דיווחים שוטפים אודות כך לעו"ס ולאפו' הממונה שיעמוד בקשר רציף עם ג' על מנת לשמור על בטחונה.
11. בחוות דעת של דר קירש מיום 9.3.21 דווח כי נמצא שג' סובלת משטיון/דמנציה, אשר החל שנים קודם לבדיקתה על ידי המומחה וכי קיימת ירידה קוגנטיבית עם שיפוט ותובנה לקויים. כן צוין כי לג' מחלות גופניות הדורשות מעקב וטיפול קבוע ומבוקר. משכך, נקבע כי ג' אינה מסוגלת במצבה הנוכחי לדאוג לענייניה הבריאותיים והכלכליים והיא זקוקה לאפו' לגוף ולרכוש. כן צוין כי מאחר וג' חסרת תובנה למצבה הנפשי – אינה מסוגלת להביע את רצונה לגבי מינוי אפו'.
12. לאור חוות הדעת של ד"ר קירש, ודיווח האפו' הממונה כי ע"ש ג' נצברו חובות גבוהים, הגישה ב"כ היועמ"ש ביום 8.8.21 בקשה למנות את "עמותת גג לנזקק ולחוסה" כאפו' קבוע וזמני על ג' וזה מונה בפסק דין מיום 29.9.21 לאחר שמיעת כלל הצדדים בתיק.