החלטה בבקשת רשות ערעור שעניינה דחיית עתירה לפירוק שיתוף בדירה משותפת

בקשת רשות ערעור  על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת קרן גיל, בתלה"מ (ת"א) 65512-02-19), מיום 23.2.20, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש לפירוק שיתוף מיידי בדירת הצדדים.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים נישאו ביום 22.9.1993 והם הורים לשני ילדים בגירים.

הצדדים מתגוררים בנפרד  - המשיבה והילדים הבגירים בדירת הצדדים ואילו המבקש בדירה אותה שכר למגוריו לאחר עזיבת הדירה המשותפת בתחילת חודש דצמבר 2019.

שני הליכים מתנהלים בין הצדדים: תביעה רכושית שהגיש המבקש לבית המשפט קמא  ותביעת גירושין וכתובה שהגישה המשיבה לבית הדין הרבני.

המבקש בתביעתו בביהמ"ש קמא עתר לפסוק שהצדדים בעלים, בחלקים שווים ביניהם, של כלל הזכויות שנצברו במהלך שנות הנישואין ועד למועד הקרע שחל במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, לרבות מוניטין שצברה המשיבה וכושר השתכרותה. כן עתר המבקש לאיזון הזכויות באופן מוטה לטובתו ולפירוק שיתוף בדירת הצדדים הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים.

המשיבה טענה שהסיבה לפרידת הצדדים היא שהתובע הסתיר ממנה משך מספר שנים שניהל קשר זוגי עם אישה אחרת ויש להם ילד משותף שהוא משלם עבורו מזונות, ולטענתה יש לקבוע את מועד הקרע לשנה טרם לידת בנו הקטין.

המבקש אישר שאכן נולד לו בן מאישה אחרת באוגוסט 2015 וכן ששילם מזונות עבור בנו הקטין מתוך משאביהם המשותפים של הצדדים.

הצדדים פנו להליך גישור ובמקביל מינה ביהמ"ש קמא שמאי ואקטואר לשם שומת זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות בשני מסלולים, האחד מועד הקרע כפי שיטת המבקש והשני מועד הקרע כפי שיטת המשיבה. למרבה הצער הליך הגישור לא צלח.