החלטה בבקשת רשות ערעור על מתן סמכויות חתימה לאב בענייני חינוך ובריאות הקטין

קטין, יליד 2012

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' הנשיאה שלי אייזנברג) בתיק א"פ 47306-07-20 מיום 21.3.21, במסגרתה הוענקו למשיב סמכויות בלעדיות בענייני חינוך ובריאות של הקטין, עד ליום 31.12.21, תוך חיוב המשיב לעדכן את המבקשת במייל או בוואטסאפ בכל ענייני חינוך ובריאות המטופלים על ידי המשיב (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע בקליפת אגוז

2. המבקשת (להלן גם: "האם") והמשיב (להלן גם: "האב" וביחד: "הצדדים") ניהלו מערכת יחסים זוגית ללא נישואין, כאשר לכל אחד מהם ילדים בגירים ממערכות יחסים קודמות.
3. ממערכת היחסים בין הצדדים נולד הקטין שפרטיו בכותרת, כבן שמונה וחצי ביום הגשת הבקשה דנן.
4. זמן קצר לאחר לידת הקטין נפרדו הצדדים. האם מתגוררת כיום ב... והאב ב.... האב הגיש ביום 21.11.2013 תובענה ל"אחזקת ומשמורת הקטין" (תיק תמ"ש 40953-11-13) ומאז מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים בעניינו של הקטין.
5. בית המשפט קמא הורה בהחלטתו מיום 24.5.20 כי המשמורת הזמנית של הקטין תועבר לידי האב החל מיום 1.6.20. מפגשי הקטין עם האם נערכים במרכז קשר.
6. ביום 21.7.20 הגיש האב בקשה (ובכך נפתחה התובענה קמא), שהוכתרה בכותרת "בקשה דחופה מאד במעמד צד אחד", במסגרתה התבקש בית המשפט קמא להפעיל את סמכותו לפי סעיף 67(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות"), ולמנות את האב כאפוטרופוס יחיד על הקטין "בכל עניין הנוגע לגידול הקטין, לרבות ענייני חינוך ובריאות".
7. בית משפט קמא דחה את הבקשה במעמד צד אחד, בהחלטה מיום 21.7.20. בהמשך, ביום 9.8.20 הגיש האב כתב תביעה באותו תיק קמא, שהסעד שהתבקש בו היה שלילת אפוטרופסות האם.
8. האם בכתב ההגנה התנגדה לבקשת האב. נטען כי האב מכפיש את שמה בפני בית המשפט וכן גורמי טיפול וחינוך, וגורם לה ולקטין עוול. האם פועלת ומשתפת פעולה אך לטובת הקטין, בעוד שהאב מנסה למחוק את האם מחיי הקטין ולהעלימה, תוך מינוף העובדה כי המשמורת על הקטין הועברה לידיו. האב נוקט בשיטות של ניכור הורי כלפי האם, ולא ממלא אחר צרכי הקטין מהבחינות הנפשיות, הרגשיות, החינוכיות ואף הפיסיות.
9. לתיק קמא הוגש ביום 28.12.20 תסקיר עדכני בעניין מצבו של הקטין. התסקיר מפורט מאד ורחב היקף (22 עמודים, כולל דוח סיכום טיפול מיום 24.11.20 וכן דוח סיום מפגשי הדרכה עם האם מיום 14.12.20). בקצרת האומר יסופר, כי עולה מהתסקיר כי הקטין חשוף לקונפליקט בין הוריו מאז לידתו, מה שפגע ופוגע בו רבות. האב מגויס כולו לטובת הקטין, מזהה את קשיי התפקוד וההתפתחות של הקטין ומקדם את הקטין לטיפול מותאם. האם דואגת לבנה דאגה כנה ואמיתית ולמרות זאת מתכחשת לקשיי הקטין המוצגים בפניה, ולכן לקטין לא מותאמים מענים עבורו – צוין בתסקיר כי האם מונעת מהקטין לקבל טיפולים מומלצים, חיוניים והכרחיים עבור הקטין. התנגדות והכחשות מצד האם, כך להתרשמות העו"ס, מנעו ממנה ליתן הסכמתה למגוון טיפולים עבור הקטין, אבחונים, בדיקות וכיו"ב, במשך תקופה ממושכת אשר הוגדרה על ידי פסיכולוגית הילדים "זמן ילד" כאשר לעיתים מדובר בעיכוב קריטי בהתפתחות הקטין, עם סכנה שיתקבע באופן בלתי הפיך.

            המלצות התסקיר היו כי לאב תינתן זכות חתימה בלעדית בענייני חינוך ובריאות הקטין למשך שנה אחת; בתום השנה יוגש תסקיר משלים שיבחן האם האינטרסים הטיפוליים והחינוכיים המהווים את טובת הקטין, שורתו כראוי ולא נפגעו כתוצאה ממתן זכות החתימה לאב בלבד.

10. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מהלשכה המשפטית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים טענה בתגובתה בתיק קמא מיום 26.1.21, כי מתסקיר העו"ס עולה כי לאורך השנים הצדדים לא הצליחו לגבש הסכמות ביחס לקטין, וכל החלטה בעניינו הצריכה באופן קבוע מעורבות משפטית. כן עלה מהתסקיר כי הקטין זקוק לבדיקות ולאבחונים שונים, וכי האב ביצע ניסיונות רבים על מנת לפעול בהתאם להמלצות הגורמים הטיפוליים, אולם עדיין אין הסכמה ושיתוף פעולה מצד האם, וכתוצאה מכך הקטין לא מקבל את המענה המדויק והמתאים לצרכיו.

על כן, כך לעמדת ב"כ היועמ"ש, אין להכביד על האב בבואו לקבל אישורים הנוגעים לחינוכו או לבריאותו של הקטין, מכל מוסד הדורש אישור משני ההורים, ולאור נסיבות המקרה וכן תסקיר העו"ס אין התנגדות למתן החלטה המורה כי בכל מקרה שבו נדרש לפי חוק או נוהל חתימת שני ההורים בענייני חינוך או בריאות הקטין, יהיה די בחתימת האב בלבד, כאשר החלטה מעין זו תינתן באופן זמני לתקופה בת שנה, ולאחר שנה העניין ייבחן מחדש על ידי העו"ס לסדרי דין.