החלטה בבקשת רשות ערעור על העברת הליך לבית משפט אחר

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתיק ת"ע 61653-11-19 מיום 15.6.2021, שניתנה במסגרת דיון קדם משפט שהתנהל בתיק קמא, ועניינה העברת ההליך קמא מבית המשפט קמא לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2. המבקש, הוא הנתבע בתיק קמא, בנה של המנוחה גב' ר. ו (להלן: "המנוחה") ואחיהם של המשיבים.
3. המשיבים, הם התובעים בתיק קמא, אחיו של המבקש ובניה של המנוחה. משיבים 2-3 נולדו למנוחה מבעלה הראשון ז"ל, והמבקש ומשיב 1 נולדו למנוחה מבעלה השני ז"ל.
4. המנוחה נפטרה ביום 18.2.2019 ומענה היה ... . ביום 22.5.2019 ניתן צו קיום צוואה לצוואת המנוחה מיום 29.6.2018, במסגרתה ציוותה את כל רכושה למבקש.
5. ביום 22.5.2019 הגישו המשיבים בקשה בפני הרשמת לענייני ירושה בחיפה, לביטול צו קיום הצוואה, בטענות נגד כשרות המצווה וכשרות הצוואה.
6. ביום 5.11.2019 ניתנה החלטת הרשמת לענייני ירושה בהתאם להוראות סעיף 72א לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, לפיה הבקשה לביטול צו קיום הצוואה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.
7. ביום 12.11.2019 נפתח התיק קמא בבית משפט לענייני משפחה בחדרה (כך מלמד עיון במערכת הנט), וביום 26.11.2019 ניתנה החלטת המותב שישב בתיק (כב' השופט טל פפרני), במסגרתה נקבעה ישיבת קדם משפט ראשונה וכן התבקשה תגובת המשיב (המבקש כאן) לבקשה קמא (לביטול צו קיום הצוואה).
8. ביני לביני, ביום 10.11.2019 פתחו המשיבים הליך בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 20905-11-19; להלן: "התובענה המקבילה"). במסגרת התובענה המקבילה, עתרו המשיבים לסעדים הצהרתיים ולביטול רישום מחצית מזכויות בדירה שברחוב ..., אשר נרשמה בשלמות על שם המבקש, ואותה ירש מהמנוחה אשר הזכויות בדירה בשלמותן היו בבעלותה. לטענת המשיבים, מחצית מהזכויות בדירה היו שייכות לאביהם המנוח אשר נפטר ביום 9.10.2009, על פי הלכת השיתוף.
9. במסגרת התובענה קמא, הגישו המשיבים (כאן) ביום 5.12.2019 "בקשה להעברת התיק" לבית משפט לענייני משפחה בתל-אביב. בבקשה פירטו המשיבים, כי בין אותם צדדים מתנהל התיק המקביל, שעוסק ב"הליכים הצהרתיים הנוגעים לנכסי העזבון הכלולים בצוואת המנוחה נשוא תיק זה". נוכח העובדה כי מדובר באותם צדדים ובאותו עזבון, נכון יהיה, כך לסברת המשיבים בבקשתם, לאחד את ההליכים כך שיתנהלו בתל אביב.
10. בתשובתו לבקשה מיום 2.2.2020, התנגד המבקש (כאן) לבקשה, וטען כדלקמן:

א.         ככל שהמשיבים טוענים כי "מתנהל הליך בנוגע לאותו עזבון", אז היה עליהם להגיש את התביעה המקבילה בערכאה המקומית הנכונה – היא בית משפט קמא.

ב.         הגשת התביעה המקבילה בבית משפט קמא אף תתרום לייעול הדיון בכללותו.

ג.          אין בבקשה להעברת התיק בכדי לזרז את הדיון בתיק, מאחר שבתיק קמא נקבע דיון מקדמי ליום 16.3.2020 בעוד שבתביעה המקבילה נקבע ליום 20.4.2020 (המועדים נכונים ליום הגשת התשובה קמא, ח"ש).

ד.         אין זהות מלאה בין הצדדים בשני התיקים כטענת המשיבים, וכן עילות התביעה שונות; בתיק קמא מבקשים שלושה מבני המנוחה לבטל את צוואת האם המנוחה, ובתביעה המקבילה מבקשים שלושת הבנים לתבוע את עזבון האם המנוחה בשם האב המנוח בנעליו – אולם רק משיב 1 והמבקש הם בניו של המנוח, בעוד שמשיבים 2-3 הם בני המנוחה מאב אחר.

ה.         סביר כי התביעה המקבילה תידחה על הסף מאחר שהוגשה בשיהוי בלתי סביר – למעלה מעשור לאחר פטירת האב המנוח, לאחר שצוואתו קוימה וכל צד נטל את חלקו בה מבלי להעלות אף טענה. אין סיבה כי בית משפט קמא ייעתר לבקשה ויצמיד את התיק קמא לתביעה המקבילה שדינה דחייה.