החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ג. ספרא-ברנע) מיום 4.6.24, במסגרתה הופחתו בפועל דמי המזונות ששולמו ע"י המשיב בהתאם לפסק דין מיום 5.5.21, הגם שההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגישה המבקשת להגדלת המזונות בעטיו של שינוי נסיבות נטען - צמצום זמני השהות של הקטינים עם אביהם המשיב, עד כדי ביטולם מזה כשלוש שנים.

2.וביתר פירוט;

לצדדים שני ילדים, קטינים בגילאים 14 ו-13. ב-5.5.21 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים ולפיו ישלם המשיב סך של 1,000 ₪ למזונותיו של כל אחד משני הקטינים, ובסך הכל 2,000 ₪ לחודש. הסכמות אלה קיבעו את הסכומים שנקבעו בהחלטת המזונות הזמניים שניתנה בשעתו בתביעה הקודמת (7972-01-19), שם הועמדו צורכי הקטינים על סך 1,600 ₪ לחודש לקטין, ובהתאם לנתונים הנוספים הבאים: הכנסת המבקשת האם הועמדה על 9,440 ₪ ואילו הכנסת המשיב - האב על סך 16,000 ₪, כך שיחס ההכנסות היה 63:37 לטובת המשיב. אשר לזמני השהות - אלה התקיימו ביחס של 70:30 לטובת האם.

מאוחר יותר, ובעקבות הסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ולאחר שבקשת רשות ערעור של האם על החלטת המזונות הזמניים התקבלה והדיון הוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקח בחשבון את צורכי הקטינים עת הם מתגוררים בשני בתים, הגיעו הצדדים להסכמה להעמדת המזונות על סך של 1,000 ₪ לכל קטין בהם יישא המשיב, זאת לאחר שזמני השהות של הקטינים עם אביהם גדלו. אלה הן למעשה ההסכמות שקבלו ב-5.5.21 תוקף של פסק דין.

3.המבקשת, ובעטיו של ניתוק הקשר בין האב לבין ילדיו והפסקת זמני השהות עמו, הגישה ביום 3.5.23 תביעה להגדלת סכום המזונות, ובמסגרתה פירטה את צורכי הקטינים והוצאותיהם ועתרה לחיוב המשיב במזונות בסך של 5,000 ₪ לחודש כסכום גלובלי שיכלול בתוכו את כלל ההוצאות הרובצים על כתפי האם עבור שני הקטינים עד הגיעם לגיל 18, ולחלופין, לחייבו לשאת בתשלום סך של 4,000 ₪ עבור מזונות ומדור הקטינים, וכן לחייבו לשאת בכל הוצאות החינוך בריאות ופנאי בשיעור של 70% - 30%, כפי שהיה בהחלטה על מזונות זמניים. עוד באותה תביעה, טענה המבקשת כי המשיב משתכר פי שלוש ממנה, עת שאינו פוגש בילדים כלל, משמע אינו שוהה עמם אף לא דקה אחת בשבוע או בחודש, כאשר היא מתמודדת לבדה עם גידול הקטינים על כל הכרוך בכך, כאשר אין מדובר באם עשירה.

המשיב הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי הכנסתו נכון להיום הינה בסך של 17,000 ₪ בעוד שרב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להכנסתה של האם, אשר הוסמכה כ---------, ולה עסק ומשרד משלה, וכן עסק ---------- הפעיל מזה 25 שנים בעל מוניטין רחב.

אשר לטענה בדבר הפסקת המפגשים עם ילדיו, טען לניכור הורי לו גרמה המבקשת וכי הקשר בינו לבין ילדיו החל להתדרדר נוכח מעשיה המכוערים של המבקשת ובני משפחתה שגדרו את הקטינים והרחיקו אותם לגמרי ממנו ומבני משפחתו.

4.המבקשת עתרה לפני בית משפט קמא להגדלת המזונות באופן זמני בבחינת פסיקת מזונות זמניים מוגדלים, עד להכרעה בתובענה. המשיב התנגד לבקשה ובית המשפט קמא הורה למשיב להגיש תגובתו לבקשה. לאחר שהוגשה תשובתו ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור.

החלטת בית משפט קמא