החלטה בבקשת רשות ערעור לגילוי והצגת מסמכים מלשכת מיסוי מקרקעין

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מ. לוי) מיום 1.6.2020 בת"ע 43924-04-19 במסגרתה נעתר לבקשת התובעים שם, הם המשיבים 5-9, לגילוי והצגת מסמכים המוחזקים בלשכת מיסוי מקרקעין ורשם המקרקעין ב****, עליהם חתום המנוח ס' ג' ז"ל (להלן: "ההחלטה"). מדובר במסמכים מקוריים - שומות, הצהרות, הסכמים, שטרי מכר, בקשות רישום הערות אזהרה וייפויי כוח שעל פי הנטען הוגשו בעבר לאותן לשכות, עליהם חתום המנוח.

2.ההחלטה ניתנה בגדרי תביעה שהגישו המשיבים 5-9 כנגד המבקש ואחרים, לביטול צו קיום צוואה שניתן אחר המנוח, בטענה כי הצוואה מזויפת, כי המנוח לא חתם עליה, וכי יש להורות על ביטול צו הקיום בהתאם להוראת סעיף 72 לחוק הירושה תשכ"ה-1965. במסגרת אותה תובענה מינה בית משפט קמא מומחית לכתב יד לשם בחינת טענת הזיוף של חתימת המנוח.

3.בעקבות פנית המומחית לצדדים להמציא חמש חתימות מקוריות ואקראיות של המנוח, עתרו המשיבים 5-9 למתן הצו האמור. לטענתם, לא עומדות לרשותם חתימות של המנוח על גבי מסמך מקורי וכי כל המסמכים המקוריים עליהם מבקשים הם להסתמך, נמצאים בלשכות מיסוי מקרקעין ורישום מקרקעין.

4.המבקש התנגד לבקשה וכאמור בית משפט קמא נעתר לה לאחר שציין כי הדבר נחוץ "למען קידום התיק והגעה לחקר האמת". המבקש לא השלים עם ההחלטה והגיש בקשת רשות הערעור המונחת לפני במסגרתה טען כי שגה בית משפט קמא משנעתר לבקשת המשיבים. בבקשתו הפנה למספר נימוקים אשר לשיטתו מחייבים ביטול ההחלטה, ואלה עיקרם:

א.ההחלטה ניתנה מבלי לבקש תגובת כלל המעורבים והמשיבים הרלבנטיים, והיא לא הומצאה למשיבים 11-22.

ב.ההחלטה אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה המורה כי לא ניתן לצוות על מי שאינו צד להליך משפטי למסור מסמכים או מידע לבעלי הדין באותו הליך, אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים בנסיבות מקרה זה.

ג.על רשות המסים ולשכת רישום המקרקעין מוטלת חובת סודיות וחיסיון ואסור להם לגלות כל מידע וכל מסמך למעט אלה הפתוחים לעיון הציבור, כאשר חובה זו עוגנה בחקיקה ובפסיקה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי היא אינה מצריכה תשובה והנני מורה על דחייתה בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

6.ספק בעיני אם לבעל דין קמה הזכות להשיג על החלטה של בית משפט משום שניתנה מבלי לבקש תגובת יתר המשיבים שעה שאותו בעל דין כן השיב על אותה בקשה והשמיע את טענותיו בהקשר אליה. כאמור, המבקש טוען כי לא ניתנה הזדמנות ליתר המשיבים, להבדיל ממנו, להשיב ולהתייחס לבקשה. מכל מקום, לאותם משיבים להבדיל מהמבקש שלפנינו, קמה הזכות לבקש ביטול ההחלטה, וככל שבקשה כזו תונח לפני בית משפט קמא, זו תידון ותוכרע לגופה. כך גם טענת המבקש לפיה אין לחייב את לשכת מיסוי מקרקעין ורישום מקרקעין בגילוי מסמך זה או אחר, מבלי שנתבקשה התייחסותם לבקשה. ככל שגופים אלה סבורים כי על בית משפט קמא היה לקבל התייחסותם תחילה טרם מתן החלטתו, גם לפניהם פתוחה הדרך להגיש בקשה מתאימה ולעתור מלפני בית משפט קמא לביטול ההחלטה.