החלטה בבקשה של אב כי מפגשים בין ביתו הקטינה לבין אמה יתקיימו בפיקוח

1. עניינה של החלטה זו בתביעת האב, התובע, לקבוע כי יתקיימו בין האם לקטינה, בת הצדדים, מפגשים בפיקוח.

הרקע הרלבנטי

2. חלקו הראשון של הרקע להליך דנן מתואר בהחלטה שניתנה ביום 27.12.20 בתיק תה"ס 21525-01-17, במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגיש האב נגד האם בשל אי קיום פסק דינו של בית משפט זה מיום 5.1.20 (להלן: פסק הדין) שבה נקבע, כי על האם להעתיק מגוריה בסמיכות של עד XXX ק"מ מירושלים, מקום מגורי האב, בתוך המועד שנקבע בפסק הדין, ותוך שהאם חויבה בקנס כספי לטובת אוצר המדינה בגין כל שבוע שבו לא תקיים את פסק הדין.

3. להלן ציטוט ההחלטה שניתנה בהליך לפי פקודת בזיון בית המשפט:

"1. לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט שמתייחסת לפסק דינו של כב' השופט אלבז מיום 5.1.20.

           יצויין, כי מדובר בבקשה שניה, לאחר שבקשה קודמת נדחתה ביום 6.8.20, לאחר דיון בפני וזאת היות ובאותה שעה היה קיים צו עיכוב ביצוע שניתן ע"י בית המשפט המחוזי מיום 5.5.20 שבפניו היה תלוי ועומד ערעור על פסק הדין  באותה השעה, שבו נקבע  כי ניתן עיכוב ביצוע עד לתום הצו הקודם. הבקשה נדחתה לנוכח אי בהירות פרשנית בשאלה  האם  תם מצב החירום על פי אותו הצו שניתן. לצד האמור הובהר, כי לולא הספק הפרשני, הרי שבית המשפט לא היה מהסס מלקבוע כי המבקש זכאי לסעד לפי פקודת הביזיון.

2. בפסק הדין התקבלה תביעת המבקש לאכיפת הסכמות שנקבעו בהסכם גירושין בינו לבין המשיבה, בין היתר, בעניינה של הקטינה XXX, כיום כבת XXX שנים, בתם של הצדדים, ונדחתה תביעת האם לביטול סעיפים בהסכם הגירושין.

3. יצויין, כי הצדדים XXXויהודיה נישאו ומהקשר נולדה הקטינה.  הצדדים חיו ביחד בירושלים. ביום XXX עזבה האם את דירת המגורים המשותפת ועברה לגור עם הקטינה בXXX.