החלטה בבקשה של אב במסגרת טענות לניכור הורי מטעם האם

כנראה לעולם לא אחדל לתמוה על כשרונם של שופטים להשתמש בניסיון חייהם על-מנת לאבחן בעיה שלא בהכרח עולה מתוך הכתוב.

המותב העיקרי, כבוד השופטת ל. אקוקה, הניחה לפניי את התיק אגב הנוהל הקיים במחוז תל אביב – יפו, שעה שהאב הגיש בקשה שעניינה ניכור הורי.

אל תיפול טעות – המצב הקיים אינו ניכור הורי ולא כל אימת שיכתוב אדם "ניכור הורי", ייכנס הוא בנוהל אשר קבעה נשיאת בית המשפט העליון, רק כי בינו לבין עצמו החליט הוא שמדובר בניכור הורי.

התיימר האב להודיע לי בדבריו שלו כי קיים ניכור הורי, עניין שבאת כוחו בתבונתה נמנעה ממנו, תוך שהיא מדברת מחשש לניכור הורי בעתיד. כאשר ביקשתי פרטים מצאתי עצמי בשני הורים אשר עודם חיים יחדיו באותו בית, עם טענות של האב כגון השתלטות של האם על הפלאפונים ובכך, לטעמו, בדור הנוכחי יש ניכור הורי; או תעוזתה של האם ליטול את בנותיה שלא בזמנים הנוחים לאב, או שלא לרצונו.

ניכור הורי אין כאן, אך חוסר פרופורציה יש גם יש.

מאמין אני לבאת כוח האב כאשר אומרת היא שאינה יכולה להתעלם מדרישותיו של האב, בראייתו את המצב ולא להגיש בקשה – והנה, מצאנו עצמנו תוך חודשיים עם לא פחות מ- 9 תיקים קשורים ובקשות שונות ומשונות.