החלטה בבקשה לצמצום זמני שהות בין משיב לבנם המשותף של הצדדים ופיקוחם במרכז קשר

לפני בקשה לצמצום זמני השהות בין המשיב לבין בנם המשותף של הצדדים (להלן: הקטין") ופיקוחם במרכז קשר.

בתמצית ייאמר כי עסקינן בקטין בן -8 חודשים לערך, אשר סובל מבעיות רפואיות אורתופדיות.

הורי הקטין אינם נשואים והקשר בין הקטין לבין האב החל לאחרונה, לאחר שנערכה בדיקת רקמות וסוגיית האבהות הוכרעה.

בעקבות עתירת האב לקביעת זמני שהות עם הקטין, ניתנה החלטה ביום 3.5.20, בה נקבעה מתכונת מפגשים, בשים לב לגילו של הקטין ולמצבו הרפואי.

בהחלטה נקבע כי , המפגשים יורחבו באופן הדרגתי וכי בטרם יחלו, האם תעביר לאב את מלוא המידע הדרוש לשם קיומם.

בשלב הנוכחי, המפגשים אמורים להתקיים במתכונת של פעמיים באמצע שבוע בין השעות 16.30-18.30 ובכל שבת שנייה, בין השעות 11.00-13.00.

לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

חשיבות קשר של קטין עם שני הוריו היא עובדה שאינה במחלוקת ראו: עמ"ש 44351-10-17 מיום 17.4.18 (פורסם בנבו); תמ"ש 39770-11-12 מיום 24.9.17 (פורסם בנבו); תמ"ש 56724-11-13 מיום 29.4.14 (פורסם בנבו); תמ"ש 13612-06-14 מיום 13.7.14 (פורסם בנבו); תמ"ש (ח"י) 7020-07 מיום 3.2.13 (פורסם בנבו).