החלטה בבקשה לצירוף משיב כבעל דין, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה

בקשה לצירוף משיב 2 כבעל דין - נתבע 2, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995.

המבקשת/התובעת ומשיב 1/הנתבע הם אח ואחות.

משיב 2 הוא עורך הדין אשר טיפל בעסקת העברה ללא תמורה של מקרקעין מאת המבקשת למשיב, עסקה המוכחשת על ידי המבקשת ואף טיפל בעסקת מכר המקרקעין הנ"ל לצד ג'. נוכח מכירתם לצד ג', עותרת המבקש בתביעתה שווים ופיצויה.

בבקשה נטען כי משיב 2 הוא צד דרוש ויש לצרפו כבעל דין הואיל ובכובעו כעו"ד "טיפל בעסקאות כזב ומרמה מבלי שהמבקשת הסמיכה אותו לעשות כן, תוך שהוא או מי מטעמו עושים יד אחת עם הנתבע מס' 1 ומזייפים חתימות המבקשת ו/או תוך שהוא מאמת את חתימות המבקשת על מסמכים שונים שלא כדין ומבלי שהמבקשת חתמה על מסמכים אלה כלל וכלל, ומקל וחומר, מבלי שהמבקשת חתמה על המסמכים בפני המשיב מס' 2, תוך שהוא מכשיר עסקת מרמה וזיוף, פרי יצירתו של המשיב מס' 1" (ראו סעיף 2 לבקשה הזהה לסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן).

בתגובת המשיבים, נטען כי טענות המבקשת נוגעות לפן המקצועי של משיב 2 ואין בהן די בכדי לצרפו כבעל דין בבית המשפט לענייני משפחה שכן מקומן בתובענה שתוגש בהליך המתאים בפני הערכאה המתאימה. עוד נטען כי הצדדים הדרושים לברור התובענה הם הצדדים הישירים לעסקת המקרקעין – המבקשת והמשיב שהם אחים ולמבקשת שמורה הזכות לזמן את משיב 2 למתן עדות.

לאחר לבטים והתחבטויות, החלטתי לדחות הבקשה ואלו נימוקי:

סמכות בית משפט לענייני משפחה היא לדון בסכסוכים שבין בני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

סעיף 6(ו) לחוק הנ"ל קובע:

"בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא".

מטרת צירוף בעל דין שאינו בן משפחה כהגדרתו בחוק, להליך שדן בסכסוך משפחתי בבית המשפט לענייני משפחה, היא להביא את כלל הסכסוך לפתרון כולל. על מבקש הצירוף להראות כי צירוף בעל דין זר דרוש לצורך בירור השאלות העולות מן התובענה ולהכרעה בסכסוך וכי באם לא יצורף "הדיון בשאלות העומדות להכרעה בין הצדדים יסוכל..." ראו: תמ"ש (ת"א) 93361/99 מגן נ' מגן (מיום 11.5.2000).