החלטה בבקשה לעריכת בדיקת סיווג רקמות לקטין

החלטה בבקשה לעריכת בדיקת סיווג רקמות לקטין.

מבוא

1. התובע רשום כאביו של הקטין, ועותר לעריכת ביצוע בדיקת סיווג רקמות לצורך הוכחת או הפרכת אבהותו כלפי הקטין, וזאת על בסיס חשדותיו כי אינו אביו. הנתבעת עומדת על כך שהתובע הוא אבי הקטין, והוסיפה שרישומו של התובע כאביו של הקטין נעשה לבקשתו ועל מנת לקדם את שחרורו מבית הסוהר, על דרך ניכוי שליש עונשו.

    

2. עמדת המדינה היא שבדיקת סיווג רקמות מהווה ראיה חותכת לשאלת האבהות. בנסיבות ענייננו, שעה ששני ההורים רווקים בעת הוריית הקטין, לא עולה חשש לממזרות, והמדינה אינה מתנגדת לעריכת הבדיקה כמבוקש. הובהר, כי את הבדיקה יש לערוך באמצעות נטילת דגימה מכל הצדדים – ההורים והקטין.

    

3. הנתבעת מיאנה לתת הסכמתה לביצוע הבדיקה. בעקבות זאת מיניתי לקטין אפוט' לדין שתחווה דעתה בסוגיית עריכת הבדיקה. עוד הוריתי על הגשת תסקיר עו"ס לס"ד וכן זימנתי את הצדדים לדיון בפניי.

    

   עמדת האפוטרופוס לדין

    

4. בביקור בבית האֵם למדה האפוט' לדין שהקטין מתמודד עם צרכים מיוחדים וככל הנראה מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. הקטין מתמודד אף עם קשיי שפה והתנהגות ודורש אבחון וטיפול מתאימים. בשנה הראשונה להולדתו פגש הקטין באב בעת ביקור הנתבעת בבית הסוהר, אך אין לו כיום קשר משמעותי עם האב. לדברי הנתבעת לאפוט' לדין, התובע מעולם לא פקפק באבהותו והוא שביקש להירשם כאביו. האפוט' לדין התרשמה שהתנגדות האֵם לעריכת הבדיקה נובעת לפחות בחלקה משיקולים זרים, על רקע כעס כלפי התובע, והרגשתה שהיא והקטין נוצלו על ידו לשם קידום ענייניו האישיים ושחרורו מהכלא.