החלטה בבקשה לסעד זמני לקביעת דיון דחוף בעניין ניתוק קשר עם קטין בהתאם לנוהל נשיאת בית המשפט העליון

במסגרת תביעתה של התובעת למשמורת והסדרי שהות של בנותיהם הקטינות של הצדדים, הגיש הנתבע ביום 10/11/2020 בקשה שכותרתה "בקשה לסעד זמני לקביעת דיון דחוף בעניין ניתוק קשר עם קטין."

כפי שנכתב בבקשה, היא הוגשה על פי הנוהל החדש של נשיאת בית המשפט העליון (הוראת שעה) נוהל 2-20 במצב של ניתוק קשר וחשד לניכור הורי. הנתבע צירף את הנוהל כנספח לבקשה.

הנתבע הלין על ביהמ"ש אשר לא קיים מיד דיון בעניינו של הנתבע אלא הורה, תחילה, לאור מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בעניין המשמורת והסדרי השהות, על עריכת תסקיר שהתברר כי נכנס לרשימת המתנה בלשכת הרווחה ולא יהיה מוכן בזמן קרוב.

הנתבע טען ברישא לבקשתו לניתוק הקשר עם בנותיו כתוצאה של הליך הסתה של האם כנגדו ותבע קיום דיון דחוף בהתאם לנוהל כדילקמן:  "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון דחוף תוך 14 יום כפי שנקבע בהוראת נוהל של בית המשפט העליון ולאור ניתוק הקשר והחשש לפגיעה במוגנות של הקטינה *** ולאור סממנים של ניתוק קשר עם הקטינה ***".

דיון במעמד הצדדים, לאחר תיאום המועד ביניהם, התקיים ביום 29/11/2020.

כבר מדברי הפתיח של ב"כ הנתבע התברר כי לא עניינו של ניתוק או הסתה הביא את הנתבע לדיון - אלא טענותיו כי לא הוענקה לו, לאלתר, משמורת משותפת.

בהמשך הדיון הודה כי אין ניכור הורי . זה השלב, הבא לטענתו.

לשאלת בית המשפט הודה כי גם אין ניתוק קשר. היה מצב של ניתוק לשבועיים בעבר, בראש השנה כשהבנות לא היו אצלו. בכך, לטענתו, היה ניתוק קשר.