החלטה בבקשה לסילוק על הסף בתובענה לפי פקודת ביזיון בית משפט

בפני בקשה לדחייה על הסף של תביעה לכפיית ציות בקנס או מאסר לפי פקודת בזיון בית המשפט, אשר הוגשה ע"י התובע (להלן: "המשיב") כנגד גרושתו ואם ילדיו הקטינים (להלן: "המבקשת") מן הטעם של העדר סמכות עניינית.

רקע ועובדות בתמצית:

1.         הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י ביום XXX  והתגרשו בגט פיטורין ביום XXX.

 מנישואיהם נולדו שני ילדיהם הקטינים: XXX יליד XXX  ו - XXX יליד XXX (להלן: "הקטינים").

2.        ביום XXX חתמו הצדדים על הסכם גירושין (להלן: "ההסכם") אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין באותו מועד בבית הדין הרבני  האזורי בXXX. במסגרת ההסכם נקבע, בין השאר, כי משמורת הקטינים תהא לאמם, המבקשת, ואף נקבעו הסדרי ראייה בין המשיב ובינם.

3.        ביום XXX הגיש המשיב לבית משפט זה תביעת משמורת (תמ"ש XXX). במסגרת הליך זה הוגשה על ידי המבקשת בקשה לדחיית התביעה על הסף אף היא בעילה העדר סמכות עניינית. הבקשה נדונה ונדחתה ע"י בית המשפט בהחלטתו מיום XXX.

4.        ביום XXX  הגיש המשיב לבית משפט זה תביעה נוספת כנגד המבקשת לכפיית ציות בקנס או במאסר לפי פקודת בזיון בית המשפט, בה טען כי המבקשת הפרה את הסדרי הראייה בחגים כפי שסוכם בין הצדדים במסגרת ההסכם, שכזכור אושר וקיבל תוקף של פסק דין  על ידי בית הדין הרבני האזורי.

5.      לטענת המשיב פרשנות המבקשת לסעיף 5 בהסכם המתייחס להסדרי הראייה בחגים ובחופשת הקיץ, אינו תואם את הנורמות המקובלות בפסיקה ואת הפרקטיקה הנוהגת לעניין הסדרי ראייה.

6.      הרקע למחלוקת בין הצדדים הינו חג הפסח האחרון בו סירבה המבקשת לבקשת המשיב לקחת את הילדים אליו בחג השני, כאשר לטענתה ההסכם קובע שבכל חג הם ישהו לסירוגין עם כל אחד מן ההורים ובשנה לאחר מכן במהופך.