החלטה בבקשה לסילוק על הסף

רקע עובדתי רלוונטי

1. התובע והנתבעת, יהודים, אזרחי ישראל ותושביה, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1981. כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו 8 ילדים.

2. בשנים האחרונות חלה התובע בטרשת נפוצה ומצבו הרפואי התדרדר עד לריתוקו לכיסא גלגלים והוא נזקק לטיפול סיעודי במשך כל שעות היום. התובע הוכר כנכה 100 אחוז על ידי המל"ל וזכה לקצבת נכות וניידות.

3. במקביל, הנתבעת חלתה במחלת הסרטן. הנתבעת אף היא פנתה למל"ל לשם קבלת הקצבה, אולם בקשתה נדחתה משום שקצבת התובע נועדה "לצרכי הזוג" החולק קורת גג אחת ומשכך בקשתה לקצבה הינה בגדר כפל קצבאות.

4. הנתבעת פתחה בהליך גירושין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים וביום 21/08/14 אושר הסכם גירושין (להלן: "הסכם הגירושין") וקיבל תוקף של פסק דין. באותו מעמד סודר הגט.

5. בתמצית ייאמר, כי על פי הסכם הגירושין ובנוסף להסכמת הצדדים להתגרש, הוסכם כי הרכוש יישאר משותף לשני הצדדים ועם הגיע הצדדים לגיל 120, הרכוש יעבור לילדי הצדדים בחלקים שווים.

            עוד הוסכם כי התובע ימשיך להתגורר בדירת הצדדים המשותפת (להלן: "הדירה") לכל ימי חייו, ללא תשלום כלשהו לאישה.

            כן הוסכם, כי הנתבעת מוותרת על מזונותיה וכי "... כל רכוש יישאר כמו שהוא ללא נגיעה מצדנו..." (כך במקור-פ.ג.).

6. לאחר סידור הגט, המשיכו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת בדירה וחיו כבני זוג לכל דבר ועניין. הנתבעת אף הגישה למל"ל בקשה להכיר בצדדים כידועים בציבור ובשלהי שנת 2014 פנתה למועצה הדתית ונרשמה לנישואין עם התובע, אולם בשלב זה נודע לתובע כי לנתבעת, ככל הנראה, בן זוג אחר והנישואין של השניים לא יצאו אל הפועל ואף הנתבעת הוצאה מחשבון הבנק המשותף.

7. הנתבעת המשיכה לחזר אחר התובע ולשכנעו כי היא אוהבת רק אותו ולבסוף היא שידלה אותו להעביר אליה פורמלית את זכויותיו בדירת המגורים, כך שהיא תירשם כבעלת הזכויות היחידה בדירה.