החלטה בבקשה למתן סעד זמני לאכיפת זמני שהות של הקטינים המשותפים לצדדים

"...אין הצדקה לכך שילד יעבור חוויות טראומטיות מכיוון שהוריו לא השכילו בשעתו לטפל בו כנאות...אין גם לענוש את הקטין. הוא אינו סחורה המטולטלת ממחסן למחסן. המדובר ביצור אנוש עם רגשות..." ראו דנ"א 7015/94 היועמ"ש נ' פלונית, פד"י נ(1) 48.

בפניי בקשה למתן סעד זמני לאכיפת זמני שהות של הקטינים המשותפים לצדדים, הבכור בן למעלה מ-17 שנים ולצעיר ימלאו בעוד כחודשים 15 שנים. ההליכים בין הצדדים מתנהלים מאז שנת 2008, עת ילדיהם המשותפים של הקטינים היו בני כשלוש וכשנה.

על פי מערכת "נט המשפט", עד כה נפתחו 47 הליכים שונים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה. נכון לעת הזו, תלויה ועומדת תביעה מטעם האֵם.

במסגרת התביעה, נדרש בית המשפט לאכוף זמני שהות שנקבעו בין הקטינים להוריהם על פי פסק דין מיום 21.03.2019 שניתן בתמ"ש 22171-12-14. נכתב כי הקטין מ.פ. מסרב להגיע לבית האֵם ויש לחייבו לשוב לבית האֵם ליחידת דיור עצמאית הקיימת שם. עוד נטען כי יש להפנות את המשפחה לטיפול בשל קשיי הקשר המפתחים. נוסף על כך, התבקש בית המשפט לחייב את האב בקנסות על הפרות של זמני שהות ונטען כי האב שולט באופן קיומם של זמני השהות, ומסית את הקטינים לקיימם על פי פסק הדין.

ברקע, העובדה כי האב מחלק את חייו בין מגורים בישראל ובין מגורים במדינה --------.

נִסיונו של בית המשפט להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע על-מנת להביאם לידי הבנות, כשל, והוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין. בהמשך גם ביקשה האֵם כי בית המשפט ישמע את הקטין והאב נתן לכך הסכמתו. יחידת הסיוע הודיעה כי הקטינים מתבקשים להישמע על-ידי בית המשפט ועל-כן נקבע מועד לשמיעת הקטינים בלשכתי.

עוד קודם לשמיעת הקטינים בלשכתי, על בסיס בקשות האֵם ודו"ח יחידת הסיוע, הוריתי על הפניה לטיפול פרטני לכל אחד מהקטינים, אצל גורם שיומלץ על-ידי יחידת הסיוע בשיתוף האפוטרופוס לדין. באותה החלטה קבעתי גם כי יש לכבד את רצונם, פרטיותם וסדר יומם של הקטינים ובטרם הטלת סנקציות, יש לבחון את הדברים לעומקם ולגייס את שיתוף הפעולה של הקטין הנקרע בין הוריו, המצויים בקונפליקט בעצימות גבוהה. כתבתי שם כי מדו"ח המחלקה לשמיעת קטינים ביחידת הסיוע, לא התרשמתי שהקטינים פועלים בניגוד לרצונם או בשל כפייה או הסתה מצד האב.

בהמשך, ביום 05.01.2022, הקטינים נשמעו בלשכתי ולאחריה ניתנה החלטתי במסגרתה הוריתי על שינוי בזמני השהות ועל ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד הקטינים. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (27511-01-22) ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 09.02.2022 בוטל החלק בהחלטתי שהורה על שינוי זמני השהות.