החלטה בבקשה לחייב התובעת בהפקדת ערבון

לפני בימ"ש בקשה לחייב התובעת בהפקדת ערבון שהוגשה ביום 17.12.

התובעת הגישה ביום 28.12 תשובה אליה צרפה מכתב רו"ח המעיד על איתנות כלכלית. לכן, בימ"ש הורה למבקשת להודיע אם מעוניינת לחקור רו"ח.

המבקשת הגישה היום תגובה לתשובה בו הודיעה כי אין צורך לחקור רו"ח, כי מכתבו "לקוני" ואינו מהווה ראיה לאיתנות

דיון והכרעה

בימ"ש דוחה טענת המבקשת כי מכתב רו"ח לקוני כביכול. יש בו נתונים המבססים הטענה לאיתנות כלכלית.

כמו כן, בימ"ש העמיד למבקשת האפשרות לחקור רו"ח כדי לשכנע בימ"ש כי אין במכתב כדי לבסס איתנות כלכלית ולקבל תשובות לשאלות שלטענתה אין במכתב, אך היא בחרה שלא לחקור רו"ח.

לעניין זה ראו רע"א 396/20 תיאופילוס נ' אביטל נכסים בע"מ (פורסם בנבו) בו קבע בימ"ש העליון כי העובדה שאין חובה לחקור את המצהיר מטעם החברה, אין משמעה כי לא ניתן לייחס משקל לבחירה שלא לחקור המצהיר.

לענייננו, בימ"ש לא מצא לקבוע, בשלב זה, כי סיכויי התביעה נמוכים או גבוהים ולכן הצבר הדברים, ובעיקר, קיום מכתב רו"ח המעיד על איתנות כלכלית, שלא נסתר, כי המבקשת בחרה שלא לנסות לסתור אותו, מבסס הקביעה שקם כאן החריג לחיוב תאגיד בהפקדת ערבון.

אשר על כן, דוחה הבקשה ומחייב המבקשת בתשלום שכ"ט בא כוח המשיבה בסך של 3,500 ₪.