החלטה בבקשה להורות על ביטול הודעת איסור שימוש ברכב

לפניי בקשה להורות על ביטול הודעת איסור שימוש ברכב, אשר הוטלה על ידי קצין משטרה ביום 6.7.19, וזאת למשך 30 ימים.

עיינתי בחומר החקירה ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המספקות לצורך שלב זה.

בבואו של ביהמ"ש להחליט החלטות כגון בבקשה דנן, עליו לבחון האם מתקיימת אחת מן החלופות הנקובות בסעיף 57ב לפקודת התעבורה.

במקרה דנן, ברי כי לנוכח נוכחותו של המבקש – הבעלים ברכב בעת נתפס הנהג מבצע את העבירה, לכאורה, לא מתקיימת החלופה הנקובה בסעיף 57ב(ב)(1).

לעניין החלופה הנקובה בסעיף 57ב(ב)(2), גם חלופה זו לא מתקיימת, וזאת ממספר טעמים. ראשית, המבקש לא טען בתצהירו כל דבר לעניין זה, ויצוין כי דעתי כדעת באת כוח המשיבה לעניין היותו של התצהיר כללי ובלתי מפורט. בנוסף, עצם נוכחותו של המבקש ביחד עם הנהג ואחרים ברכב בזמן ביצוע העבירה, לכאורה, מרוקנת מתוכן את האמור בסעיף זה, שכן הסעיף מבקש כי הבעלים של הרכב יעשה כל שאל ידו על מנת למנוע ביצוע עבירות ברכבו, מכללא כאשר הוא נתון ברכב ביחד עם הנהג, וצופה בו הלכה למעשה מבצע את העבירה בזמן אמת.

לענין החלופה השלישית, הנקובה בסעיף 57ב(ג) בפקודת התעבורה ציין ב"כ המבקש כי לנוכח צורכי פרנסתו של המבקש, יש להשיב לו את הרכב, ולמצער להורות על קיצור ימי ההשבתה בהתאם להחלטתו של כב' השופט י. ליפשיץ בע"ח 4462-09-17 בעניין פחימה. לענין זה יש לציין, כי המחוקק קבע במפורש כי שיקולי פרנסה והאינטרס האישי של המבקש, ובכללו אינטרס הקניין, יידחו מפני האינטרס הציבורי לשמירה על משתמשי הדרך. לצורך כל, אציין את דבריו של כב' השופט סולברג ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י: "במציאות הקשה השוררת בכביש ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. עיון בפסיקה של הערכאות הדיוניות מלמד כי אכן נעשה שימוש בסמכות זאת. האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת רכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על ידי הבעלים, כי אם על ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים".

לענין החלטתו של כב' השופט י. ליפשיץ בע"ח 4462-09-17, יש לציין כי המדובר בהחלטה בה יש לעשות שימוש, שעה שניכר מהליך השימוע כי ההחלטה אליה הקצין איננה מידתית, וכאשר היה נכון לשקול תוצאה אשר אינה בינארית – 0 או 30 אלא תוצאה המצויה על גבי המשרעת שבין 0 ל-30.

לפיכך, ולנוכח העובדה כי מתקיימת חזקה לפיה המבקש היה מודע לעבירה המבוצעת ברכבו, וזאת בזמן אמת, ולנוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ט, 14/07/2019 במעמד הנוכחים.