החלטה בבקשה לדחות על הסף תביעה למתן חיסון לילדים משותפים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת תמר סנונית פורר, בתמ"ש 55100-05-20, מיום 24.9.20) שדחתה את בקשת המבקשת לדחות תביעת המשיב נגדה על הסף בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג שנישאו בשנת 2011 ושמנישואיהם נולדו 2 ילדיהם (להלן: "הקטינים").

בחודש ספטמבר 2017, לאחר הליך גישור, הגיעו הצדדים להסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביהמ"ש קמא (כב' השופטת עליסה מילר) ביום 25.9.17.

ביום 25.5.20 הגיש המשיב לבית המשפט קמא תביעה בעניין הקטינים במסגרתה עתר להתיר לו לבצע חיסונים בקטינים, שהם כיום בגילאי בית ספר (הבת הבכורה בת 9 והבן בגיל 6 ), בהתאם להמלצות רופא הילדים המטפל בהם מטעם קופ"ח ובהתאם להוראות משרד הבריאות. המשיב ציין בתביעתו כי המבקשת מתנגדת נחרצות לביצוע חיסונים באופן גורף ומשכך אין מנוס מהכרעה שיפוטית.

ביום 21.6.20 הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה על הסף וכן ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה. המבקשת עתרה למחיקת התביעה, בהתאם להוראות תקנה 100 לתקסד"א, מחמת היותה קנטרנית וטורדנית. המבקשת טענה כי אמנם  במהלך השנים עלו דיונים סביב נושא החיסונים לקטינים אבל בסופם תמיד שוכנע המשיב שלא לחסן את הקטינים, וכי תביעתו עתה מוגשת כתביעת נגד לתביעה שהיא הגישה נגדו.

ביום 24.6.20, לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה, דחה ביהמ"ש קמא את בקשת המבקשת למחיקת התביעה על הסף והורה למבקשת להגיש כתב הגנה.

ביום 12.7.20 הגישה המבקשת כתב הגנתה לתביעה.

ביום 16.7.20 קיים ביהמ"ש קמא קדם משפט בהליך.