החלטה בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהסכמת הצדדים

ביום 27.05.2021 נתתי פסק דין לפירוק השיתוף על התנאים הנקובים בפסק הדין.

פסק הדין ניתן בהסכמה, באולם, עת היו שני הצדדים מיוצגים.

פסק הדין כלל, בין השאר, מינויים של באי כוח שני הצדדים ככונסי נכסים.

ביום 07.06.2021 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין.

אם נרצה לדייק נאמר כי בקשתו לא התפרשה על פני כל פסק הדין, וכל רצונו היה בשינוי פסק הדין בשני תחומים: האחד, ביטול מינויים של כונסי הנכסים; האחר, מתן רשות לו לרכוש את הנכסים או מי מהם הנזכרים בפסק הדין במחיר שומה ושלא להוציא את הנכסים למכר, באופן שצד ג' יוכל לנסות ולרכשם.

אחזור ואומר, כי בחירתו של המבקש מבחינה משפטית להגיש בקשה לביטול פסק הדין מוזרה היא מעט.

ליבת פסק הדין עוסקת בפירוק שיתוף והיא לעולם מהווה פסק דין חלקי, עד אשר יאושר הסכם מכר.

בחירתו של המבקש לבקש ביטול פסק הדין (ולא בקשה למתן הוראות) לא הוגשה כלאחר יד לטעמי, אלא בכוונת מכוון וזאת על-מנת לקבל קביעה עקרונית אשר תאשר לו לרכוש במחיר השומה, גם לבטל את מינויים של כונסי הנכסים.

אזכיר לצדדים את תקנות 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי בדבר עתירות מידתיות, אי השחתת זמן שיפוטי, גם עזרה לבית המשפט לעשות משפט. תקנות אלה בעצם מהוות את רוח התנהלותם של הצדדים המתבקשת בדין ולא רק את התנהלותו של בית המשפט.

אביט לרגע בנימוקי הבקשה כפי שהם כתובים.

לשיטתו של המבקש פנה הוא לצד שכנגד וזו האחרונה סירבה לבטל את מינוי כונסי הנכסים.