החלטה בבקשה בהולה להפסקת זמני שהות בטענה לאלימות מצד האב

לפני בקשה בהולה להפסקת זמני השהות של האב עם הקטינות ולקיומם של מפגשים בפיקוח, לאחר שלטענת האם, האב "שבר על אחת הקטינות מגב".

בין היתר עתרה האם לפסילת האפוטרופוס לדין שמונתה לקטינות, בטענה כי זו לא משמיעה את קולן האותנטי של הקטינות אינה אובייקטיבית, ולמעשה מייצגת את האב, כשהיא מבקשת להסתמך על תמלול הקלטה של השיחה אחותה הגדולה של הקטינה, לבין האפוטרופסית לדין, הקלטה שלטענת האם, נעשתה ע"י הקטינה, וביוזמתה.

העובדות הצריכות לעניין והשתלשלות ההליכים בתמצית: 

1. הצדדים הכירו בשנת 2010 ונישאו בשנת 2013. מנישואיהם נולדו שלוש הקטינות: ת' (ילידת 2014), ע' (ילידת 2017) ומ' (ילידת 2020).

2. הצדדים ניהלו בפני מספר הליכים עוד משנת 2021 (שנסגרו לאחר שהגיעו לשלום בית) ובשנת 2023 חודשו ההליכים המשפטיים.

3. הצדדים הגיעו להסכם גירושין כולל שאושר בפני ביום 23.6.25.

4. יוטעם כי ביום 06.08.24 עתרה האם להעתקת מגוריה לדרום הארץ, בקשה שנדחתה, בין היתר מאחר שהוגשה בשיאו של משבר הפרידה, כאשר ישנה מורכבות קשה בין ההורים, המשפיעה על הקטינות, ההליך הטיפולי עליו המליצה העו"ס טרם החל, ונוכח עיתוי הבקשה שהוגשה שלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים (ר' החלטה מיום 08.08.24).

5. ביום 21.4.26 הגישה האם את התובענה שבכותרת בעניינן של הקטינות, במסגרתה עתרה להפסקת זמני השהות של האב עם הקטינות ולחלופין לקיומם בפיקוח, בשל אלימות נפשית ומילולית של האב כלפי הקטינות, ובכלל זה שימוש בקטינה ת' כשליחה להעברת מסרים פוגעניים. האם צרפה תכתובות קשות מצידו של האב הכוללות קללות והכפשות של האם, ועידוד הקטינות להזמין לאם משטרה.

   הבקשה לסעד זמני: 

6. ביום 23.4.26 הגישה האם בקשה לסעד דחוף להפסקת זמני השהות ולחלופין, לקיום מפגשים בפיקוח בלבד, נוכח סכנה ממשית ומיידית לקטינות. בבקשה טענה האם כי התנהלותו של האב הביאה את הקטינה ת' למצוקה נפשית קשה, הכוללת אמירות אובדניות, והיא אף שיתפה שהאב הרביץ לאחיותיה הקטנות. בנוסף, נטען כי הקטינות נחשפו לסיטואציה אינטימית בין האב לבת זוגו, וכי מדובר באירוע חמור ובלתי מותאם לגילן.

7. באותו היום ניתנה הוראה על מינוי אפוט' לדין לקטינות, ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 06.05.2026 (אשר נדחה בהסכמה ליום 12.05.26).

8. הדיון התקיים במעמד האם והאפוט' לדין. האב לא התייצב, ואת עמדתו שמעתי טלפונית, לאחר שטען כי לא הגיע לדיון עקב אילוצים רפואיים וכן חשב שהדיון מתקיים ביום שלמחרת.

9. האב הודה שלא נהג כשורה כאשר שלח את הודעותיו, אם כי עומד מאחורי הכתוב בהן, והוסיף כי טובת הבנות לנגד עיניו, וכי האם היא זו שחושפת את הבנות להודעות אלו. האב הטעים ש"הילדה מוכנה להעיד" שהאם נכנסת לטלפון שלה וכותבת בשמה, ושהוא מוכן שהבנות יעידו בבית המשפט. עוד טען כי בעבר ת' היתה זו שהזמינה משטרה לאם לאחר שהיא היכתה אותה.

10. האפוטרופוס לדין ציינה כי היא מכירה את הצדדים עוד מהליך קודם, וכי כבר אז עלתה דאגה לת' בשל היותה "ילדה הורית", סובלת מבעיות של דימוי גוף ומקשיים חברתיים, וילדה עם מורכבות רבה. האפוטרופוס לדין הדגישה כי התנהלות האב במסרונים "ראויה לכל גנאי" וכי השיח הזה צריך להיפסק. היא ציינה שהבנות אוהבות לבוא לאב. המליצה לאסור על העברת תכנים ומסרים פוגעניים, והציעה להפנות את הצדדים בשנית לעו"ס ***, לצורך טיפול והדרכה הורית, תוך שהיא מציינת שהבנות אינן רוצות פיקוח, ואף היא אינה ממליצה על פיקוח כאמור.

11. לציין כי הן ב"כ האם והן האפוט' לדין סברו כי לא נכון שבית המשפט ישמע את הקטינות באופן ישיר שכן הן אינן מעוניינות להגיע לבית המשפט.

12. בתום הדיון, נמתחה ביקורת קשה על התבטאויותיו של האב, וצויין כי "די בעיון בעשרות ההודעות שהאב כותב כמו גם בדבריו בבית משפט זה כדי להבין שללא טיפול, לא ניתן לעצור שטף דיבור מביש זה". עוד צויין כי בין אם ההודעות נשלחות לאם בלבד, ובין אם נשלחו לבנות, אין ספק כי פוטנציאל החשיפה של הקטינות לתכתובת בין ההורים הוא עצום, וכי הנזק שנגרם לקטינות ולנפשן, הינו ארוך טווח, וקשה לתאר מצב שהעוינות הרבה של האב כנגד האם, לא באה לידי ביטוי גם מול הבנות ומצבן של הקטינות ובעיקר של ת', אינו מאפשר העמדתן בקונפליקט נאמנויות זה.

13. בכל הנוגע לסעד הזמני שהתבקש, בית המשפט קיבל את עמדת האפוטרופוס לדין, לפיה לעת הזו אין מקום לפקח על המפגשים, ותחת זאת ניתנה הוראה על הפניית ת' לאבחון פסיכו – דיאגנוסטי ולטיפול רגשי באופן מיידי, תוך פניה ללשכת הרווחה לסייע במימון הטיפול נוכח מצבה הנפשי. ההורים הופנו להדרכה הורית אצל עו"ס ***, כאשר צויין כי נוכח התנהלותו של האב, ההדרכה תעשה בנפרד על מנת שלא לתת לו במה להשמיץ את האם.

14. בנוסף לכך, נאסר על האב לקלל את האם ולהטיח בה האשמות, בעיקר לא האשמות מיניות אף אם הוא טוען שיש בהן ממש. לצד זאת, נקבעה סנקציה כספית בגין כל הודעה המפרה את ההחלטה.

15. אשר לשמיעת הקטינות ע"י בית המשפט, צויין כי מאחר שהקטינות אינן מעוניינות להישמע על ידי בית המשפט ויש צורך בבחינה מקיפה של מערכת היחסים, ניתנה הוראה על עריכת תסקיר כולל.

16. האם לא השלימה עם החלטה זו ופנתה לבית המשפט המחוזי (רמ"ש 42016-05-26). האם ביקשה למחוק את הבקשה, בעקבות החלטת בית המשפט שניתנה ביום 14.5.26 ובמסגרתה הורה על הפסקת המפגשים, כפי שיפורט להלן:

     

    בקשה בהולה להפסקת המפגשים:

17. יומיים לאחר הדיון בבקשה לסעד זמני, ביום 14.05.26 הגישה האם בקשה "בהולה ביותר" להפסקת המפגשים בין הקטינות לאביהן, בעקבות אירוע אלימות חמור ומטלטל שארע ביום 13.05.2026, כלפי ע', ובמהלכו נטען כי האב "שבר עליה מגב", ואף הוגשה תלונה במשטרה. נטען כי הוזעקה עו"ס והקטינה הודתה בפני על מקרה האלימות כאשר לאחר מכן האב התנצל. לבקשה צורף תמליל השיחה של האם עם העו"ס הכוננית שהוזעקה.

18. באותו היום ניתנה הוראה על הפסקת זמני השהות בין הקטינות לאביהן. כמו כן, נקבע כי תיק החקירה יועבר לעיון בית המשפט בלבד, במעטפה סגורה. האפוטרופוס לדין נדרשה להיפגש עם הקטינות ולהגיש דיווח אודות מצבן (נוכח סירובן של הקטינות להישמע על ידי בית המשפט), ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 26.05.2026.

     

19. לא למותר לציין כי ביום 17.05.26 הגישה האם תביעה להעתקת מקום מגורי הקטינות לדרום הארץ, בנימוק כי ברצונה לפתוח דף חדש, לאחר שהיא מנהלת זוגיות יציבה משך שנה וחצי ובן זוגה מתגורר במרכז הארץ, זאת לצד התנהלות אלימה מצידו של האב והצורך במעגל תמיכה משפחתי הנחוץ לה ולקטינות לשם הענקת תחושת ביטחון ויציבות.

     

20. ביום 17.05.26 הוגש דיווח העו"ס לסדרי דין, אשר צורף לו דיווח העו"ס הכוננית במקום מגורי האב, אשר הוזעקה בלילה לבית האב ואשר שוחחה עם הקטינות, והתרשמה כי למרות האירוע, הקטינות בטוחות לישון בבית האב, התרשמה כי הקטינות מוגנות וכי לא זיהתה סכנה ממשית לחייהן המצריכה הוצאתן בשעת לילה מאוחרת לבית האם.

     

21. ביום 20.05.26 הגישה האפוט' לדין דיווח לאחר שנפגשה עם הקטינות, ותיארה את האירוע כאירוע "נקודתי וללא כוונה" והמליצה שלא להפסיק את המפגשים בין הקטינות לאב.

     

22. האם מצידה הגישה בקשה לפסילת האפוטרופוס לדין, בטענה כי עמדתה מוטה לטובת האב וכי היא אינה משקפת נאמנה את דברי הקטינות, ואף צרפה תמלול הקלטה של שיחה בין הקטינה ת' לבין האפוטרופוס לדין, שהוקלטה ע"י הקטינה. בדיון הוסיפה כי אף שיחתה של ת' עם העו"ס הכוננית הוקלטה ע"י הקטינה.

     

23. השאלות העומדות בפני הן שתיים: האחת – האם יש מקום לפסול את האפוטרופוס לדין והשניה – האם בשל האירוע שארע ביום 13.5.26 יש מקום להפסיק את המפגשים בין הקטינות לאביהן ולקיימם בפיקוח, באופן מיידי עוד טרם התברר ההליך העיקרי.

     

24. אקדים ואומר כי מדובר בסכסוך בעצימות גבוהה ביותר, המנוהל על ראשן של הקטינות אשר למרבה הצער מעורבות בצורה קשה בסכסוך ובהליכים המשפטיים, על כל פרטיו. בעניין עירוב הקטינות לא מצאתי כי חלקו של הורה אחד חמור מחלקו של ההורה האחר (למעט בסוגיית ההקלטות כפי שיורחב בהמשך), ולא נותר לבית המשפט אלא לזעוק את זעקתן של הקטינות המשלמות מחיר אישי, נפשי ורגשי. וכפי שנכתב לא אחת בפסיקה, "בית המשפט לענייני משפחה מתפקד במובן מסוים כאביהם של יתומים וכאפוטרופוס על של הילדים שהוריהם לא מצליחים, לא יודעים או לא מסוגלים להגן על עצמם" (ר' ה"ט (משפחה נצרת) 3870-02-21 ר.ק. (קטינה) נ' נ.א. (קטין) (12.4.2021) וההפניות שם).

     

     

    פסילת האפוטרופוס לדין: 

    תמצית טענות הצדדים:

25. לטענת האם, האפוטרופוס לדין אינה ניטרלית ולמעשה היא מייצגת צד אחד - את האב, נגועה בחוסר תום לב קיצוני ומציגה בבית המשפט עמדה שקרית, כשהיא לא רואה לנגד עיניה את טובת הקטינות. האם צירפה תמלול הקלטה של שיחה בין הקטינה ת' לבין האפוטרופוס לדין, וטענה כי חששה של הקטינה שאמירותיה אינן מובאות כהווייתן התברר כמוצדק.

26. האם מפרטת כי דברי הקטינה הוצגו באופן חלקי, מסולף ומוטה, וכי האפוטרופוס לדין ציינה בעמדה שהגישה דברים שכאילו נאמרו מפי ת' בניגוד למה שאמרה בפועל. כך, למשל, האפוטרופוס לדין ציינה כי הקטינה ת' לא רוצה מפגשים בפיקוח, בעוד בתמלול ההקלטה ת' מביעה רצון למפגשים בפיקוח. עוד טענה כי כי האפוטרופוס לדין לא נותנת משקל ראוי לחומרת מצבן של הקטינות תחת התנהלותו האלימה של האב, ואף אינה רואה פסול ממשי בכך שהאב הכה את הקטינה במגב בראשה.

27. האב התנגד לבקשה לפסילת האפוטרופוס לדין. טען כי מדובר ב"מזימה של האם ועורך הדין" אשר שידלו את הקטינה להיות מעורבת בהליך המשפטי תוך הפרת חובות מקצועיות ואתיות.

28. האפוטרופוס לדין ראתה בחומרה רבה את הקלטת השיח שלה עם ת', וציינה כי ההקלטה יזומה "ולא על ידי הקטינה". ציינה כי ת' היא ילדה "מרצה" וכי תעשה כל שביכולתה לרצות את אמה ולהגן עליה.

29. האפוטרופוס לדין טענה כי הגם שהתמלול שהוגש לוקה בחסר, עיון בו מעיד ככי הדברים הובאו כהווייתן ומכל מקום התרשמותה היתה כי דבריה של ת' אינם נשמעים "מגרונה". האפוט' לדין הדגישה כי אינה מייצגת צד כלשהו וכי למעט במסגרת ההליכים, היא אינה מכירה באופן אישי את האב ואינה מייצגת אותו, וכי יש כאן בנות שנמצאות ב"מסע פינג פונג בין הורים".

     

     

    מינוי אפוטרופוס לדין בבית המשפט לענייני משפחה ותפקידו:

     

30. דומה שאין חולק על סמכותו של בית המשפט למנות אפוטרופוס לדין לקטין.

31. עוד בעניין פוזילוב (ע"א 878/96מזל נינה פוזילוב נ' אמנון פוזילוב, נ(5) 208 (1997) נקבע בנוגע למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים כי –

     

    "הילדים נקלעו למאבק שבין ההורים. כל אחד מההורים טוען שטובת הילדים היא שהם יהיו עמו המקרה הוא קשה, וטובת הילדים מחייבת בחינה מדוקדקת, במנותק מהרצון הסובייקטיבי של כל אחד מההורים. בנסיבות אלה נדרש כי תוצג לפני בית המשפט תמונה אובייקטיבית באשר לטובת הילדים. תמונה כזו אכן מצויה בחוות הדעת של גולומב, אופנהיימר ושגב, אך מן הראוי שזו תעמוד לבחינה ביקורתית בבית המשפט המחוזי, כאשר אינטרס הילדים מיוצג באופן עצמאי ולא באמצעות ההורים. זאת ניתן, בנסיבות העניין, להשיג על-ידי מינוי אפוטרופוס-לדין לילדים, אשר ייצג אותם בבית המשפט המחוזי בכל הסוגיות הקשורות בהחזקתם, ויעלה לפניו את טובתם שלהם.

    סמכותנו לעשות כן נעוצה בסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות .... מכוחה של הוראה זו ניתן למנות לקטין אפוטרופוס-לדין אשר ייצג את עניינו בבית המשפט ויפעל על-פי הוראות בית המשפט.

    ייצוג זה חשוב הוא בכל אותם מקרים שבהם קיימת תשתית עובדתית לכך כי במאבק בין ההורים – המשמשים אפוטרופסים טבעיים לילדיהם – עשויה טובת הקטין להיזנח, והרי טובת הילדים היא העיקר"

     

32. כן נפסק כי "לבית המשפט הסמכות למינוי אפוטרופוס לדין במקרים שבהם לדעתו קיימים ניגודי אינטרסים בין ההורים או מי מהם לבין הקטין, שמונעים מההורים מלייצג את האינטרסים האובייקטיביים של הקטין כסוגיה בפני עצמה ובנפרד מהאינטרסים האישיים של ההורים עצמם, מכוח הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב -1962, כפי שקבע בית המשפט העליון בעניין פוזילוב: "...מכוחה של הוראה זו ניתן למנות לקטין אפוטרופוס לדין אשר ייצג את עניינו בבית המשפט, ויפעל על פי הוראות בית המשפט. ייצוג זה חשוב בכל אותם מקרים בהם קיימת תשתית עובדתית לכך כי במאבק בין ההורים – המשמשים אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם – עשויה טובת הקטין להיזנח. והרי טובת הילדים היא העיקר. חשש כזה קיים בענייננו". ראו גם: רמ"ש (י-ם) 57001-09-11 ג' נ' ר' (2012)‏‏; כפי שהבהירה לעניין זה כבוד השופטת בן עתו בעניין צוקרמן‏: "הורים מסוכסכים - אפילו הורים טובים הם - פועלים לפעמים בניגוד לטובת ילדיהם ... במקרים אלה מוטב למנות לילדים אפוטרופוס אד הוק שייצג את האינטרסים שלהם". שם, בעמ' 692" ( כב' השופט נמרוד פלקס בתלה"מ 34708-12-18 פלוני נ' פלונית (05.05.21).

     

33. על תפקידו של האפוטרופוס לדין אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט אסף זגורי אשר נפסקו לאחרונה בענ"א (מחוזי נצרת) 46036-03-25אלמוני נ' עו"ס לחוק הנוער - מחלקה לשירותים חברתיים (24.4.2025) :

     

     "האפוטרופוס לדין של הקטין הוא שלוח של בית המשפט, לטובת הילד. לפיכך וככזה, חב האפוטרופוס לדין חובת נאמנות כלפי הקטין, מחד גיסא, וכלפי בית המשפט, מאידך גיסא ... אפוטרופוס לדין אינו שלוחם של ההורים ואינו חב חובת נאמנות כלפיהם. כל קביעה אחרת תביא לכך שהאפוטרופוס לדין יימצא בניגוד עניינים אסור".

     

34. עוד נקבע באותו פס"ד כי האפוטרופוס לדין נהנה מחזקת תקינות בכל הנוגע לפעולותיו ומקצועיותן -

     

    "זאת, על דרך קל וחומר מחזקת התקינות והמקצועיות ממנה נהנה מומחה מטעם בית המשפט (ראו גם החלטתו של השופט ש. בר יוסף בתמ"ש (ת"א) 25259-11-21 א.ב. נ' ע.מ. (6.2.23)). נראה כי הוא נהנה ממעמד ומאמון מיוחד שנותן בו בית המשפט. אחד הביטויים למעמדו המיוחד של אפוטרופוס לדין היא הרשות הנתונה לו להניח בפני בית המשפט עמדה חסויה (בכתב או בעל פה). זאת, משום החזקה, שהוא פועל אך ורק לטובת הקטין, ולא כמייצג צד זה או אחר".

     

35. בכל הנוגע להחלפת זהות האפוטרופוס לדין נקבע כי –

     

    "אם לגבי החלפת מומחים מטעם בית המשפט נפסק שנדרשות אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים הרי לגבי אפוטרופוסים לדין ראויה אמת מידה מחמירה יותר (תמ"ש 25259-11-21 לעיל בפסקה 4). לפיכך, החלפת אפוטרופוס לדין בעילה של 'משוא פנים', תיעשה במקרים נדירים ביותר, בהם הוכח באופן חד משמעי, שנשקל שיקול זר שאינו טובת הקטין. בלשון אחרת, יש להניח ראיות שאינן מותירות מקום לספק סביר, לפיהן האפוטרופוס אינו פועל בהתאם לחובת הנאמנות כלפי הקטינים ובית המשפט".

     

     

36. עוד בעניין החלפת זהות אפוטרופוס, ר' עמ' 9 בקווים מנחים לייצוג ילדים ונוער מטעם מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי נובמבר 2021 (פורסם באתר משרד המשפטים), שם צויין כי -

     

    "החלפת זהות המייצג לקטין מסורה לשיקול הדעת של הממונה המחוזי על ייצוג קטינים, המבוסס, בין היתר, על הפיקוח והליווי המקצועי שלו בתיקי ייצוג קטינים.

    יובהר כי בקשה להחלפת זהות המייצג יכולה להגיע רק מצד הקטין עצמו, מעורך הדין המייצג (במקרים חריגים) או מצד הערכאה השיפוטית. פניות בעניין זה מצד בא כח אחד הצדדים להליך או צד ג' יטופלו על ידי הסיוע המשפטי כפניית ציבור" .

     

    מן הכלל אל הפרט:

37. במקרה זה לא מצאתי כל דופי בהתנהלותה של האפוטרופוס לדין, ולא הוכח כי זו הפרה את חובות הנאמנות כלפי הקטינים ואו כלפי בית המשפט.

     

38. עיון בעמדות השונות של האפוט' לדין מעלה כי אלה הביאו תמונה רחבה הנוגע למצבן של הקטינות רצונן וטובתן, על רקע המורכבות המשפחתית הכללית, תוך ציון הקשיים של כ"א מההורים ומצוקתן של הקטינות המצויות בתווך.

39. כך, בעמדה הראשונית שהוגשה ביום 10.05.2026 לאחר שנפגשה עם כל אחד מהצדדים והקטינות, ציינה כי הבנות חשופות לקונפליקט בין ההורים, לשיח פוגעני, ואף לאירוע מיני לא מותאם. היא התרשמה כי הקטינות ת' וע' מבטאות תסכול ופגיעות, והדגישה את מצוקתה הקשה של ת' והבעיות עימן היא מתמודדת, כפי שפורט לעיל. האפוט' לדין ציינה כי " הוסבר לאב באופן ברור ונחרץ ,כי התנהגותו והמסרונים אותם שיגר באמצעות מי מהבנות ו /או אמירותיו כלפי האם, לא רק שפגועות בבנות, ואינו מכבד, כי אלא מעמידות אותן בסיכון רגשי נפשי של ממש ,ומצופה מהורה המבוגר האחראי, להמנע מכל שיח שכזה שאינו מכבד". עיקר עמדתה התייחסה למצבן של הקטינות כאשר הבהירה כי כתבה את הדברים בתמצית על מנת שלא להסלים את המצב. ציינה כי להערכתה הן חשות בביטחה בבית של כל אחד מההורים, והמליצה שלא לעשות כל שינוי בזמני השהות בשלב זה, אך סברה כי יש מקום לאסור על ההורים לערב את הקטינות בסכסוך, להעביר מסרים דרכן, או לנהל שיח פוגעני לידן. בנוסף, המליצה על טיפול רגשי לכל הקטינות, ועל אבחון פסיכו-דיאגנוסטי לקטינה ת', וכן על הפניית המשפחה כולה להליך טיפולי והדרכה הורית.

40. בפרוטוקול הדיון מיום 12.05.2026, ציינה האפוטרופוס לדין כי האב שלח "מסרונים שראויים לכל גנאי" וכי השיח הזה צריך להיפסק. חזרה על עמדתה כי הבנות אינן רוצות מפגשים בפיקוח ולא נכון לכפות זאת עליהן, והמליצה להפנות את הצדדים בשנית לגב' *** לטיפול. היא הדגישה את מצבה המדאיג של ת' ואת הצורך באבחון וטיפול רגשי עבורה ועבור אחיותיה.

41. בדיווח המשלים מיום 20.05.2026 אשר הוגשה בעקבות האירוע מיום 13.05.2026, האפוטרופוס לדין דיווחה כי האב הכחיש אלימות וטען כי מדובר בפגיעה מקרית עם מגב במהלך משחק, עליה התנצל. היא ציינה כי שוטרים ועובדת סוציאלית שוחחו עם הבנות ולא ראו סכנה. עמדתה הייתה כי "אין כל ספק כי יש להמנע מכל פגיעה במי מבנות, ולבטח כל אלימות", אך היא התרשמה כי "אותו אירוע היה נקודתי וללא כוונה, ואין באירוע זה להביא להפסקת מפגשי האב עם בנותיו". מכל מקום סברה כי קיום מפגשים בפיקוח בשלב זה לא ייטיב עם הבנות.

     

42. האפוט' לדין הדגישה כי שוחחה הן עם ע' וכי מביאה רק את תמצית הדברים על מנת למנוע הסלמה.

     

43. ציינה כי "תביא עיקר דברי הקטינות בכדי להמנע מהסלמת מערכת היחסים. ייאמר כבר כעת ,כי היה נשמע כי קולה של ע' אוטנטי עד מאוד, בעוד רב דבריה של ת' היו שלא מגרונה".

44. ציינה כי ת' סיפרה שאביה רכש בריכה חדשה ו"ע' רצתה לצחוק איתנו ועם אבא והשפריצה מיים". כשהיא צללה וקמה, ראתה שע' בוכה, ואביה התנצל בפניה. ע' אמרה לה שאבא נתן לה מכה עם המגב על הראש. ת' סיפרה כי עו"ס הגיעה בשעה עשר בלילה, והיא זו שסיפרה לעו"ס על המכה, כי ע' לא רצתה לספר מתוך חשש "שלא ייעשו לאבא משהו".

45. האפוט' לדין, בעדינות רבה יש לומר, נתנה דוגמא מדוע חשה שהדברים הנשמעים מפיה של ת' אינם אותנטיים :

46. כך, ציינה כי משיחתה עם ת' אמרה לה הקטינה ""הוא אמר שיצא לפנסיה וכל היום מטייל.... ואז רושם לי שהוא עסוק... איך זה מסתדר? ..." כן אם היה רוצה אותנו היה מתקשר יותר .... ". ת' הסבירה כי אמה אמרה לה שעכשיו יקבעו מפגשים בפיקוח זה יותר בטות ... "ולכן רוצה לקיים המפגשים בפיקוח. כן הסבירה כי אז אבא רצה שארצה להיות נגד אמא וסוג של ניכור כזה.. ואז התנצלתי בפני אמא ..." ת' לא יצאה להסביר מה הכוונה פיקוח ולא מה הכוונה ניכור. בהמשך ציינה כי ת' הסבירה כי מאז שבוע שעבר, אמה כבר לא יוצאת בלילות, ושוב חזרה על דבריה כי צריך לעזור לאמה שעובדת בשתי עבודות, וניכר כי מזדהה עם האם ומגוננת עליה וכו ', ומתנהגת כילדה הורית.

47. האפוט' לדין ציינה כי לדברי ע' אביה קנה בריכה, והיא השפריצה מים גם על אביה, והוא "נתן לי מכה קטנה וזה לא היה בכוונה... זה היה בטעות", הגם שכאב לה ובכתה, והוא מיד התנצל. היא סיפרה כי התקשרה לאמה ועדכנה אותה, ולאחר מכן המשיכו בסדר היום.

48. כאמור האפוט' לדין ציינה שהתרשמה כי דברי ע' אותנטיים עד מאוד אולם דבריה של ת' היו שלא מגרונה וכי היא חזרה בה מרב דבריה מהפגישה שלה עם האפוט' לדין שהתקיימה שבוע שעבר.

49. מכל מקום התרשמותה היא כי "אותו אירוע היה נקודתי וללא כוונה, ואין באירוע זה להביא להפסקת מפגשי האב עם בנותיו". היא חזרה על עמדתה כי על שני ההורים להשתלב בהדרכה הורית ולהימנע מעירוב הקטינות.

50. דיווח זה גרם כאמור לאם להגיש את הבקשה לפסלות האפוט' לדין בטענה כי לא הביאה את דברי ת' כלשונם, וצרפה תמליל שיחה של ת' עם האפוט' לדין.

     

    הקלטות של קטינים במהלך סכסוך משפטי בין הוריהם והגשתן כראיה בהליך המשפטי: 

     

51. בתיק ה"ט 22850-02-25 פלונית נ' אלמוני התייחסתי בהרחבה לעשיית שימוש ראייתי בראיה שהושגה בניגוד לחוק האזנות סתר התשל"ט – 1979 בבית המשפט לענייני משפחה, אשר ככלל נוהג בגמישות ראייתית, ובין היתר התייחסתי לנשק בהאזנת סתר של קטין באמצעות הטמנת מכשיר האזנה אצל הקטין.

52. באותו המקרה צויין כי "כאשר מדובר בסכסוך בין ההורים, ואין חשש לביצוע עבירה פלילית בקטין, או חשש מיידי לפגיעה ממשית בקטין וכאשר זו האפשרות היחידה המיידית להגנה על שלומו של הקטין, אין מקום להתיר שימוש בקטינים לשם הטמנת מכשיר קשר, תוך פגיעה באינטימיות שבין הורה לילדו, לשם השגת ראיות להוכחת הסתה וקשיים בהתנהלות של הורה. במקרה האחרון קיימת חלופה ראויה לערוך בדיקה של מומחה למסוגלות הורית, במהלכה תיבחן האינטראקציה בין הקטינים".

53. עוד נקבע כי "על מנת להוכיח הסתה ע"י האב, אין מקום לעשות שימוש בקטינים ככלי בסכסוך בדרך של הטמנת מכשיר הקלטה בכליהם, מהלך שהוא כשלעצמו עלול לפגוע בקטינים, ובמערכת יחסי האמון בינם לבין הוריהם ושאר דמויות משמעותיות בחייהם.

54. כפי שנאמר ע"י כב' נשיא בית המשפט העליון בדימ', השופט אהרון ברק: "האמת אינה הערך היחיד אשר ההליך השיפוטי צריך להגשימה. קיימים ערכים נוספים ואינטרסים שיש להתחשב בהם. המשפט אינו מבוסס על הגישה, כי תתגלה האמת, גם אם יחרב העולם. המשפט מתחשב בערכים נוספים, שיש בהם כדי להצדיק אי-גילוי האמת. ערכים אלה הם של הפרט ושל הכלל" (אהרן ברק "על משפט, שיפוט ואמת" משפטים כז תשנ"ו עמ' 14)".

55. לטעמי יש לקבוע כלל זהה אף במקרה של קטין המפעיל בעצמו את מכשיר ההקלטה, אף אם הדבר אינו מהווה האזנת סתר אסורה, וזאת בשל הפגיעה הקשה בקטין, ואסביר:

56. במקרה בו קטין מקליט שיחה שלו עם אחר, מועבר אליו מסר סמוי לפיו לא מאמינים לו אם יאמר את אשר על ליבו וכי על מנת שיאמינו לו הוא צריך לדאוג להמציא הוכחות ולייצר ראיות, דבר אשר עלול לערער את עולמו הפנימי ואת תחושת הביטחון שלו. בוודאי נכונים הדברים, בהתייחס להקלטת שיחה של הקטין עם גורם טיפולי, עו"ס או אפוטרופוס לדין, אשר אמורים לשמור על זכויותיו ועל טובתו.

57. זאת ועוד: קטין המקליט את תוכן השיחה, מודע מן הסתם, להליכים המשפטיים ולכך שההקלטה תועבר למי מהוריו לשם הגשתה כראיה במשפט, לפיכך לדברים הנאמרים מפיו של הקטין בשיחה מסוג זה, אין כל ערך ראייתי, והם אינם יכולים להעיד על רצונו האותנטי של הקטין: כאשר קטין מודע לכך ששיחתו מוקלטת, דבר זה כשלעצמו אינו מאפשר לקטין לדבר בצורה גלויה ובוודאי שדבריו אינם יכולים להיות אותנטיים. הקטין יודע שהוא מוקלט, הוא נזהר במילותיו ובוחר אותן בקפידה. במקרה שהורה שולח את הקטין להקליט בוודאי שרוצה הוא לרצות את שולחו, ולהעביר מסרים של אותו הורה. הקטין מודע לכך שאף השופט ישמע את תוכן השיה דבר המערב את הקטין בהליך השיפוטי, מעודד אותו לספק ראיות לטובת מי מהוריו הניצים ולהשפיע על תוכנה של ההחלטה השיפוטית.

58. האם טענה כי ת' הקליטה את השיחות עם האפוט' לדין ועם העו"ס הכוננית מיוזמתה. טענה זו מוקשית בעיני שכן לא סביר בעיני שהקטינה אחר אירוע כה מסעיר, נשלפת מהמיטה בפיג'מה בלילה ומתושאלת אודות האירוע ע"י עו"ס כוננית אותה היא לא מכירה, ויוזמת להקליט את השיחה.

59. האפוט' לדין שהינה בעלת נסיון רב עם קטינים, הרגישה כי הקטינה ת' איננה אותנטית, חוזרת בה מדברים שאמרה בעבר, והדברים אינם נשמעים מגרונה. להבדיל מהקטינה, האפוט' לדין לא ידעה כי השיחה מוקלטת, והיא הצליחה לזהות את חוסר האותנטיות וציינה זאת בצורה ברורה בעמדה שהוגשה לבית המשפט.

60. האפוט' לדין בעמדתה הראשונית ציינה כי ת' דיברה בכאב על היותה מבודדת חברתית, כמעט ללא חברות, ועל סוגיות גיל ההתבגרות המטרידות אותה. היא שיתפה בקשיי דימוי עצמי ומשקל, והאפוטרופוס לדין הדגישה כי מצבה החברתי והאישי מדאיג. יש להצר על כך שהאם אשר ערה לקשייה של ת', האישיים הנפשיים והחברתיים, לא היססה מלעשות בה שימוש לצורכי ההליך המשפטי.

61. במקרה זה האפוט' לדין ביצעה תפקידה נאמנה, לא הפרה כל חובת נאמנות לא כלפי הקטינה ולא כלפי בית המשפט. ניכר כי הבינה מבין השורות כי מופעל על הקטינה לחץ והדברים שנאמרים מפיה אינם משקפים נאמנה את רצונה ואינם אותנטיים. האפוט' לדין הדגישה כי הקטינה תעשה כל שביכולתה להגן על אימה.

62. בעניין זה יוטעם כי האב הציג תכתובת בינו לבית הקטינה מחודש 12/25 ממנה עולה כי ת' דיווחה לאב שאמה היכתה אותה בראשה, ירקה עליה ואמרה לה לעוף מהבית.

63. אפוטרופוס לדין מיומן, מסוגל להבין את הדברים מבין השורות, ולקלוט רמזים עדינים מתחת לפני השטח, מתפקידו ומחובתו להביא התרשמותו זו בפני בית המשפט. במקרה זה אכן, האפוט' לדין ציינה את ה"פינג פונג" של הקטינה בין שני הוריה, זיהתה שהדברים לא נאמרים מגרונה של הקטינה, וביצעה תפקידה נאמנה.

64. בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה לפסילת האפוט' לדין.

     

     

     

     

    אשר לשאלה האם יש מקום להפסקת המפגשים, אף בעניין זה התשובה בעיני שלילית.

65. במקרה זה שוכנעתי כי האירוע שארע ביום 13.5.26 הגם שאין לעבור עליו לסדר היום, ויכול שהוא אינו קשור לבקשת האם להעתקת המגורים, מכל מקום העצמתו של האירוע איננה מנותקת מההחלטה הדוחה את בקשת האם להפסיק את המפגשים, החלטה ממנה האם לא היתה שבעת רצון.

66. מאחר שהתיק נמצא בחקירה משטרתית, אליה האב טרם זומן למתן עדות, ואף הקטינות לא נחקרו במשטרה, לא ניתן לקבוע עובדתית מה בדיוק אירע באותו הערב אולם אין לי ספק כי האירוע הועצם, ותרופתו בהליך טיפולי ולא בהפסקת המפגשים ובקיומם במרכז קשר, זאת ניתן ללמוד מהגירסאות השונות אשר לאירוע: 

     

67. לטענת האם בבקשה האב נהג באלימות קשה כלפי ע', ו"שבר עליה מגב", וכי "מדובר באירוע אלים, משפיל ומטלטל,אשר אינו יכול להיות מוצג כ"איבוד עשתונות רגעי, אלא כהמשך ישיר לדפוס אלים, כוחני ומסוכן אשר הולך ומחריף... הקטינה התחננה בפני האם שלא לפעול, שכן לדבריה היא כבר יודעת כיצד הדברים מתנהלים: האב יכה, לאחר מכן יתנצל, יחבק, ינשק וכלשונה:"אבל בא לי להיות איתו אני אשלים איתו אני יודעת".

68. בפני האפוט' לדין ציינה האם כי ע' התקשרה ועדכנה אותה ש"אביה חבט בה בראש עם מגב". האם ביקשה שתכתוב לה את הדברים, הזמינה משטרה והגיעה לבית האב יחד עם השוטרים.

69. האב תיאר בפני האפוט' לדין תיאר כי רכש בריכה חדשה, ובמהלך משחק במים, ע' נפגעה בטעות מ"מטאטא /מגב בראשה", והוא התנצל מיד על הפגיעה שהייתה "ללא כל כוונה", כאשר לאחר מכן חזרו כולם לשגרה, התקלחו, שיחקו ואכלו.

70. בדיון ציין גירסה שונה לפיה "באותו יום רכשתי בריכה, נסעתי לירכא ורכשנו בריכה, הרכבנו אותה יחד כולם כול א' ומ' והם שיחקו במים , השפריצו אחת על השניה ואני ניקיתי עם מטאטא, ניסיתי להזיז את א' שלא יריבו, היא קיבלה מכה בראש, היא התקשרה לאמא שלה, אמא שלה פשוט יש לה טקטיקה פסולה שחוזרת על עצמה..."

71. ת' סיפרה לאפוט' לדין שאביה רכש בריכה חדשה ו"ע' רצתה לצחוק איתנו ועם אבא והשפריצה מיים". כשהיא צללה וקמה, ראתה שע' בוכה, ואביה התנצל בפניה. ע' אמרה לה שאבא נתן לה מכה עם המגב על הראש. ת' סיפרה כי עו"ס הגיעה בשעה עשר בלילה, והיא זו שסיפרה לעו"ס על המכה, כי ע' לא רצתה לספר מתוך חשש "שלא ייעשו לאבא משהו". כלומר ת' כלל לא ראתה מה בדיוק קרה כי באותה השניה צללה.

72. לדברי ע' אביה קנה בריכה, והיא השפריצה מים גם על אביה, והוא "נתן לי מכה קטנה וזה לא היה בכוונה... זה היה בטעות", הגם שכאב לה ובכתה, והוא מיד התנצל. היא סיפרה כי התקשרה לאמה ועדכנה אותה, ולאחר מכן המשיכו בסדר היום.

     

    מהודעת הקטינה לאם בזמן אמת עולה כי הקטינה לא אמרה לאם שאביה שבר עליה מגב אלא "הביא לי מגב לראש" כלשונה :

     

    

     

73. למקום הוזעקה משטרה ועו"ס כוננית אשר תשאלה את הקטינות ולא סברה כי המצב מצדיק הוצאתן באישון לילה מבית האב. מדיווח העו"ס הכוננית, *** עולה כי ערכה ביקור בית בבית האב בערה האירוע, וכי בכניסה לבית פגשה את האם, שביטאה חשש וביקשה להוציא את הבנות. העו"ס התרשמה שהבית מאורגן והבנות נראו נינוחות ונעימות בפיג'מות בחדר השינה. הבנות שיתפו פעולה בשיחה, ובתחילה השיבו שדבר אינו מפחיד אותן. מאוחר יותר, הבת הבוגרת, ת', סיפרה כי אביהן מדבר בקול רם כשהוא כועס, וכי באותו יום האב הכה את ע' במטאטא לאחר שהשתוללה בבריכה, אך ציינה שהאב התנצל מיד ונרגע. עוד צויין כי הבנות השיבו פה אחד שהן אינן חוששות ללון אצל האב ומרגישות בטוחות. העו"ס הסבירה ששוחחה עם האב שטען כי זו דרך החינוך שלו וכי אינו פוגע בבנות פיזית, והמליצה לו לפנות להדרכת הורים. מכל מקום התרשמותה באותה העת הייתה כי הבנות מוגנות וכי אינה מזהה סכנה ממשית לחייהן המצריכה הוצאתן מבית האב בשעת לילה מאוחרת.

74. מהאמור לעיל עולה כי גם לפי הגירסה המחמירה ביותר, הבנות שיחקו בבריכה, השפריצו מים והתווכחו והאב עשה שימוש במטאטא של הבריכה כדי להפריד בין הקטינות שהתווכחו בבריכה, הקטינה קיבלה מכה בראשה והאב התנצל.

75. אירוע זה יש לגנותו, אין להקל בו ראש, והוא מחייב הדרכה במסגרתה יינתנו לאב כלים כיצד לנהוג באופן חינוכי, מכבד, וראוי על מנת להתמודד בסיטואציה בה פורץ ויכוח בין הבנות. יחד עם זאת, הוא רחוק ממצב בו מדובר באב "ששבר מגב" על הקטינה כפי שניסתה האם להציג.

76. אירוע זה, ולשונו הבוטה של האב, כפי שצויין בהחלטה שניתנה בבקשה למתן סעד הזמני, מחייבת טיפול דחוף הכולל הדרכה הורית ושליטה בכעסים. יחד עם זאת עם כל הקושי, אין בו כדי להפסיק לאלתר את זמני השהות ולקיימם במרכז קשר.

77. כך, אף האירוע מחודש 12/25 בו הקטינה דיווחה על כך שהאם היכתה אותה, ירקה עליה והעיפה אותה מהבית, מחייב הדרכה הורית של האם (אף אם הקטינה דיווחה כי בחודשים האחרונים יחסיה עם האם השתפרו).

78. בנסיבות אלה, אני דוחה את בקשתה הבהולה של האם להפסקת המפגשים בין הקטינות לאביהן, ומורה לצדדים לפעול לאלתר בהתאם להחלטה מיום 12.5.26, ובפרט התחלת טיפול בפני עו"ס *** , המתמחה בטיפול במקרים של קונפליקט משפחתי בעצימות גבוהה.

79. נוכח התנהלות האם בכל הנוגע לבקשה לפסילת האפוטרופוס לדין, אני מחייבת את האם בהוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ . חיוב זה ישולם לטובת אוצר המדינה, מהטעם הפשוט כי התנהלותו של האב אינה ראויה לכל פרס. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

     

80. המזכירות תמציא לצדדים ותעקוב אחר הגשת התסקיר.

    ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

     

    ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"ו, 31 מאי 2026, בהעדר הצדדים.