החלטה בבקשה בהולה להפסקת זמני שהות בטענה לאלימות מצד האב

לפני בקשה בהולה להפסקת זמני השהות של האב עם הקטינות ולקיומם של מפגשים בפיקוח, לאחר שלטענת האם, האב "שבר על אחת הקטינות מגב".

בין היתר עתרה האם לפסילת האפוטרופוס לדין שמונתה לקטינות, בטענה כי זו לא משמיעה את קולן האותנטי של הקטינות אינה אובייקטיבית, ולמעשה מייצגת את האב, כשהיא מבקשת להסתמך על תמלול הקלטה של השיחה אחותה הגדולה של הקטינה, לבין האפוטרופסית לדין, הקלטה שלטענת האם, נעשתה ע"י הקטינה, וביוזמתה.

העובדות הצריכות לעניין והשתלשלות ההליכים בתמצית: 

1. הצדדים הכירו בשנת 2010 ונישאו בשנת 2013. מנישואיהם נולדו שלוש הקטינות: ת' (ילידת 2014), ע' (ילידת 2017) ומ' (ילידת 2020).

2. הצדדים ניהלו בפני מספר הליכים עוד משנת 2021 (שנסגרו לאחר שהגיעו לשלום בית) ובשנת 2023 חודשו ההליכים המשפטיים.

3. הצדדים הגיעו להסכם גירושין כולל שאושר בפני ביום 23.6.25.

4. יוטעם כי ביום 06.08.24 עתרה האם להעתקת מגוריה לדרום הארץ, בקשה שנדחתה, בין היתר מאחר שהוגשה בשיאו של משבר הפרידה, כאשר ישנה מורכבות קשה בין ההורים, המשפיעה על הקטינות, ההליך הטיפולי עליו המליצה העו"ס טרם החל, ונוכח עיתוי הבקשה שהוגשה שלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים (ר' החלטה מיום 08.08.24).

5. ביום 21.4.26 הגישה האם את התובענה שבכותרת בעניינן של הקטינות, במסגרתה עתרה להפסקת זמני השהות של האב עם הקטינות ולחלופין לקיומם בפיקוח, בשל אלימות נפשית ומילולית של האב כלפי הקטינות, ובכלל זה שימוש בקטינה ת' כשליחה להעברת מסרים פוגעניים. האם צרפה תכתובות קשות מצידו של האב הכוללות קללות והכפשות של האם, ועידוד הקטינות להזמין לאם משטרה.

   הבקשה לסעד זמני: 

6. ביום 23.4.26 הגישה האם בקשה לסעד דחוף להפסקת זמני השהות ולחלופין, לקיום מפגשים בפיקוח בלבד, נוכח סכנה ממשית ומיידית לקטינות. בבקשה טענה האם כי התנהלותו של האב הביאה את הקטינה ת' למצוקה נפשית קשה, הכוללת אמירות אובדניות, והיא אף שיתפה שהאב הרביץ לאחיותיה הקטנות. בנוסף, נטען כי הקטינות נחשפו לסיטואציה אינטימית בין האב לבת זוגו, וכי מדובר באירוע חמור ובלתי מותאם לגילן.