החלטה 5874/14

בשם המבקשת:                      עו"ד שאול כהן

בשם המשיב:                         עו"ד פאדי חמדאן

1.        מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, להארכת מעצר המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 13.9.2014, או עד מתן פסק הדין בת"פ 51681-10-13 בבית המשפט לנוער ברמלה.

           נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית משפט לנוער המייחס לו ביצוע עבירה של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר בכתב האישום, ביום האירוע, בשעה 01:00 לפנות בוקר, שבה המתלוננת, ילידת 1995, לבניין מגוריה. בכניסתה לבניין הגיח לעברה המשיב, קטין יליד 1997, מכיוון מקלט הבניין. המשיב לפת את מותניה של המתלוננת, ניסה להיצמד לגופה והפשיל את מכנסיה ותחתוניה. המתלוננת נאבקה עם המשיב וניסתה להתנגד למעשיו, ובמהלך המאבק חתך המשיב את אגודלה השמאלי באמצעות חפץ חד, משך בשערות ראשה ואף תלש חלק מהן. בהמשך, נוכח מאבקה של המתלוננת וצעקותיה, נמלט המשיב מן המקום.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. הדיון בבקשת המעצר נדחה מספר פעמים מסיבות שונות, שבמהלכן הוגשו מספר תסקירים. בתסקירים נקבע, בין היתר, כי כנגד המשיב תלויים ועומדים מספר כתבי אישום נוספים שעניינם עבירות רכב, רכוש ואלימות, כי המשיב התנגד לאפשרות לשלבו בחלופה מוסדית וכי החלופה היחידה המוצעת על ידי בני משפחתו למעצר בית הינה בבית אחותו. על רקע התסקירים קבע בית המשפט לנוער (השופט ש' שטיין) כי על אף שחלופת המעצר אינה אידיאלית, יש מקום לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בדירת אחותו בכפוף למספר תנאים מגבילים, בהם איזוק אלקטרוני ופיקוח על-ידי האחות.

           למרבה הצער, חלופה זו לא צלחה. המשיב לא הסדיר את תנאי הפיקוח האלקטרוני כנדרש בהחלטת השחרור, ונעצר על-ידי משטרת ישראל באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב כשהוא מפר את תנאי שחרורו. בתסקירים נוספים שנערכו לגביו נקבע כי בפרק הזמן בו שהה המשיב בחלופת המעצר נפתח נגדו תיק פלילי נוסף בגין הפרת הוראה חוקית. עוד צוין כי תנאי השחרור שנקבעו בהחלטה לא מולאו, וכי המשיב ממשיך לא הביע נכונות להשתלב במסגרת מוסדית. בהמשך לכך קבע בית המשפט לנוער כי המשיב ייעצר עד לתום ההליכים.

           ביום 4.8.2014 קיבל השופט צ' זילברטל בקשה להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים (בש"פ 5253/14), בקבעו כי מסוכנות המשיב עולה מן המעשה המיוחס לו, מעורבותו בהליכים פליליים נוספים והערכת שירות המבחן. עוד נקבע כי לאור הפרת תנאי שחרורו בכמה אופנים לא קיימת, למעשה, חלופת מעצר הולמת, אם כי ככל שיחזור בו המשיב מסירובו לחלופה חוץ ביתית ומוסדית יוכל להגיש בקשה מתאימה לעיון חוזר. באשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, נקבע כי קשה להשלים עם העובדה שדיון ההוכחות בתיק קבוע לראשית שנת 2015, בפרט כאשר מדובר בכתב אישום שאינו מחייב שמיעת ראיות נרחבת. לבסוף נקבע שנוכח מסוכנות המשיב, ולאור התקווה שמועד דיוני ההוכחות יוקדם, אין מנוס מהארכת המעצר.