החלטה 1757/13

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של זריקת חפץ מבעיר, בכך שבמסגרת הפרת סדר המונית, יחד עם אחרים, קשר זיקוקים למקל, הדליקם, וידה אותם לעבר כוחות הביטחון.

בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נדחתה, לאחר שבית משפט קמא הגיע למסקנה כי הגם שמדובר במעשה חמור ומסוכן, קיימת בעייתיות בזיהויו של המשיב על ידי המפליל.

בערעור שלפניי טענה התביעה כי בית משפט קמא שגה, שכן הגם שתיאור המשיב באמרתו של המפליל לוקה בחסר, הרי שבנוסף קיים מסדר זיהוי תמונות בו זיהה המפליל את המשיב כאותו אדם עליו דיבר באמרתו. התביעה ציינה כי לאמרתו של המפליל חיזוקים שונים, ומאחר וסוגיית הזיהוי הובררה, הרי שיש לקבל את הערר ולעצרו עד תום ההליכים.

הסניגור טען כי לא הכיר את מסדר הזיהוי, וכאשר זה הוצג לו במסגרת הדיון שלפניי, הוסיף כי בכל מקרה אין להסתמך על ההפללה ולכל הפחות ראוי לשקול חלופת מעצר.

ההכרעה במקרה זה הינה פשוטה. ככל הנראה חמק מעיניו של בית משפט קמא עניין מסדר הזיהוי, אשר למעשה מסיר כל ספק באשר לזיהוי של המשיב כמי שנטל חלק באותם מעשים.

המעשים בהם מדובר הינם מעשים חמורים, שמהם נובע פוטנציאל מסוכנות ממשי. זאת ועוד, המשיב הינו אדם בגיר, כבן 28, ואין ספק כי ביכולתו להבין היטב את הפסול והסכנה שבמעשים מסוג זה.

לפיכך, מאחר ועל פניו מסקנתו של בית משפט קמא באשר לקושי ראייתי אינה מבוססת, ומכיוון שכלל החומר הראייתי מצביע לכאורה על המשיב כמי שביצע את המיוחס לו, אין מנוס מקבלת הערר.

המעשה בו מדובר מצביע על מסוכנות ממשית שלא ניתן לאיין בחלופת מעצר, ועל כן החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 2 ביולי 2013, כ"ד בתמוז התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

שופט