החזר שכר טרחה חלקי ללקוח שעורכת דינו לא יידעה אותו כי הושעתה מלעסוק בעריכת דין

1.         הנתבעת ייצגה את התובע בהליכי מזונות מול אשתו לשעבר בבית משפט לענייני משפחה בנצרת.

2.         בהסכם שכ"ט שנחתם בין הצדדים ביום 23.2.04 סוכם על תשלום סך של 13,350 ש"ח כולל מע"מ בעניין מזונות וחלוקת רכוש עד לגירושין.

            התובע שילם לנתבעת את אותו סכום, הנתבעת הגישה כתב הגנה בתביעת המזונות שהוגשה ע"י אשתו לשעבר, התייצבה יחד עם התובע לדיון במזונות זמניים בבית משפט לענייני משפחה, ובשלב מסויים גילה התובע כי הנתבעת הושעתה ע"י לשכת עורכי הדין למשך 6 חודשים מלעסוק בעריכת דין.

3.         התובע טוען כי הנתבעת גרמה לו נזק ע"י כך שלא הגישה ערעור על המזונות הזמניים שבהם חוייב כלפי אשתו לשעבר בבית משפט לענייני משפחה, וכן גרמה לו נזק כתוצאה מכך שלא סיפרה לו במועד על כך שהושעתה מלעסוק בעריכת דין במשך 6 חודשים בהם המשיכה לייצגו.

            התובע טוען כי הנתבעת הכינה מטעמו תצהירים להגשה בבית משפט לענייני משפחה לקראת ישיבת ההוכחות בלי לעדכן אותו כי הוא מושעית על ידי הלשכה, וביקשה כי יחתום בפני עו"ד אחר על התצהירים כדי שאותו עו"ד יאשר את חתימתו, וכן ביקשה מהתובע להגיע אליה הביתה פעמיים, ורק בסוף היא עדכנה אותו בדבר השעייתה מעיסוק עריכת דין.

4.         התובע עותר לקבלת הסכומים ששולמו על ידו בסך 13,500 ש"ח, וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך 2,000 ש"ח.

5.         הנתבעת טוענת כי היא ייצגה את התובע נאמנה, טענה את הטענות הנכונות במסגרת הדיון במזונות הזמניים, לפיכך קיבלה כב' השופטת רבס בבית משפט לענייני משפחה את עמדתו של התובע, וחייבה אותו במזונות זמניים לשני ילדים יחד סך של 1,500 ש"ח, וכן הוצאות דיור בסך 3,000 ש"ח.

            בנסיבות אלו, טוענת הנתבעת, כי לא היה מקום להגיש ערעור על החלטת בית משפט  לענייני משפחה בענייני מזונות זמניים, והדבר אף הוסבר לתובע בזמנו ע"י הנתבעת.

            הנתבעת טוענת כי היא הודיעה לתובע בשלב מסויים על השעייתה מלעסוק בעריכת דין, אך הדבר לא גרם לתובע כל נזק, וכי יכלה היא לחזור ולעסוק בעריכת דין טרם ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק המזונות, אלא שבשלב מסויים פיטר אותה התובע מלייצגו.

6.         ביום 1.12.06 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את העדויות של הצדדים.

            לא שוכנעתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע במהלך ייצוגו, ולא שוכנעתי כי נגרם לתובע נזק כלשהו כתוצאה מטיפול כושל בעניינו ע"י הנתבעת.

            הסכומים שנקבעו ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ומבלי להכנס לעובי הקורה, נראים סבירים ביותר על פני הדברים, והתובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ע"י אי הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

            חשוב לציין כי על אף שהנתבעת לא הגישה ערעור בשמו של התובע, הרי התובע חפץ בהמשך ייצוגה של הנתבעת, ועובדה שלא פיטר אותה בזמנו, והמשיך להיות מיוצג על ידה לקראת ישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק.

7.         אמנם היה מן הראוי כי הנתבעת תמסור מיד לתובעת על דבר השעייתה מלעסוק בעריכת דין, כפי שעו"ד חייב כלפי לקוחו, יחד עם זאת אינני רואה כי נגרם לתובע נזק כתוצאה מכך שהדבר לא הודע לו בזמן.

8.         הנתבעת הודתה כי הסכום ששולם לה ע"י התובע הוא עבור טיפול בכל ענייני המזונות וחלוקת הרכוש עד שלב הגירושין, ואין מחלוקת כי ייצוגה של הנתבעת הופסק למעשה לאחר תום הדיון במזונות הזמניים.

9.         בנסיבות בהן נהגה הנתבעת, עת לא גילתה לתובע את דבר השעייתה ע"י לשכת עורכי הדין, זכאי ורשאי היה התובע להפסיק את ייצוגה של הנתבעת.

            בנסיבות אלו, הנתבעת זכאית לשכר רק עד השלב שבו ייצגה בפועל את התובע.

10.       באשר להכנת התצהירים ע"י הנתבעת עבור התובע, הנתבעת לא הסבירה או נימקה מדוע המשיכה להכין מטעם התובע תצהירי עדות ראשית כאשר היא מושעית מלעסוק בעריכת דין.

            בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבעת אינה זכאית לכל שכר בגין הכנת התצהירים מטעם התובע.