לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה על ידי כב' הרשם נחשון מיום 30.11.11 בנוגע להחזר אגרה, בסך 1,226 ש"ח, ששולמה על ידי הזוכה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל.
בקשת הזוכה להחזר אגרה נדחתה בזו הלשון: "הנני מורה על סגירת התיק. בהיעדר עילה- הבקשה להשבת אגרה נדחית.".
טענות הצדדים:
==========
הזוכה מבקשת לעיין בחוזר בהחלטה לעיל בנימוק כי לא התקיימו כל הליכים בתיק מטעם הזוכה וכי הליכים בתיק עוכבו לבקשת החייבת. ועוד, הזוכה מוסיפה כי הצדדים הגיעו להסכם פשרה במסגרת דיון בערעור שהגישה החייבת בבית המשפט המחוזי.
לטענת הזוכה הלכה היא כי כאשר הליך בין הזוכה לחייב הסתיים בפשרה ופרט כאשר לא התקיימו הליכים או התקיימו הליכים מועטים ראוי כי רשם הוצאה לפועל יכיר בטעם זה כעילה המקנה לו סמכות להורות על החזרת האגרה ששולמה.
הזוכה מפנה להחלטה שניתנה על ידי כב' הרשם נמרודי בתיק הוצל"פ אחר (01-81388-05-8) שבו הורה על החזר אגרה בשיעור של 85% מהאגרה ששולמה. סכום האגרה ששולמה הייתה על סך 111,370 ש"ח.
עפ"י החלטה מיום 22.12.11 בקשת הזוכה לעיון חוזר הועברה לתגובת פרקליטות המדינה.
המדינה מתנגדת לבקשת הזוכה להחזר אגרה בין היתר מהטעם כי פשרה אינה מהווה סיבה אחרת להחזר אגרה שכן לטענת המדינה כאשר בחרה הזוכה להתפשר עם החייבת היה עליה לקחת בחשבון את שאלת תשלום האגרה, וכי בוצעו פעולות בתיק. כמו כן, לטענת המדינה הזוכה קיבלה לידיה סכום כספים העולה על סכום החוב בפתיחת התיק ותשלום האגרה יחד והחזרת האגרה תהיה בבחינת התעשרות כפולה של הזוכה.
דיון והכרעה:
========
עפ"י תקנה 9א לתקנות הוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) התשכ"ח-1968, (להלן: "התקנות"), רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת יתר או מסיבה אחרת.
ברי, הזוכה אינה טוענת בבקשתה לתשלום בטעות או יתר ולפיכך יש לבחון האם הטעמים שציינה הזוכה בבקשה נכללים במסגרת סיבה אחרת שבגינה קיימת סמכות להורות על החזר אגרה.
בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, (מהדורה שביעית) בעמ' 1033 מתייחס כב' השופט ד' בר- אופיר לסוגיית החזר אגרה "מסיבה אחרת" ובפרט כאשר הסיבה היא הסכם פשרה:
"סיבה אחרת/פשרה: סכומי האגרות נישומים על פי הסכומים העומדים לגבייה עם פתיחת התיק, ולא בהליכי פשרה המסיימים את ההליכים שבתיק ההוצאה לפועל. סכום הפשרה איננו מהווה אינדיקציה לחוב העומד לגבייה, ואם בחרו הזוכים לוותר בהליכים של פשרה על מלוא הסכום המגיע להם, הרי זה עניינם הבלעדי, ואין הם יכולים לערב בכך את המדינה ולהפוך אותה שותפה להפסדים שנגרמו להם כתוצאה מפשרה זו. הסכם הפשרה כשלעצמו, שנכרת במהלך הליכי ההוצאה לפועל, איננו מהווה עילה להחזר אגרה. האגרה מהווה חלק מהחוב הפסוק כהוראת סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל, והחייב חב גם בתשלום האגרה כשם שהוא חב בתשלומם של רכיבים אחרים הנמנים על החוב הפסוק. ואם בוחר הזוכה להתפשר עם חייביו, מבלי לדרוש מהם השבת האגרה אשר שולמה על ידו, הרי זה חלק משיקול הדעת הענייני שהנחה אותו בדרך לסיום המחלוקת עם החייבים. אלא שהמדינה איננה צד למחלוקת זו, ואין היא חייבת לתרום לתהליך גביית החוב ולקידום הסדר פשרה באמצעות החזר שקיבלה עם פתיחת התיק.".
זאת ועוד, בפסק דין רע"צ 18518-03-10 גד חברה להפצה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי ירושלים ואח', פורסם בנבו, נקבע כדלקמן:
"כך למשל, כבר נפסק כי הסכם פשרה כשלעצמו שנכרת במהלך הליכי הוצאה לפועל איננו מהווה עילה להחזר אגרה. כן נקבע כי המדינה אינה צד למחלוקת בין הצדדים ואין היא חייבת לתרום לתהליך גבית החוב ולקידום פשרה באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק.".