החזקת ילדים - הסדרי שהות

עניינה של ההחלטה שלפנינו בבקשות הצדדים לקביעת משמורת הילדים.

תיאור העובדות:

הצדדים נישאו ביום י"א תמוז תשס"ח (14.7.08) נישואים שניים לבעל וראשונים ל אישה ולהם שני ילדים משותפים, [ל'] כבן שמונה ו[לי'] כבת ארבע. נישואי הצדדים עלו על שרטון והצדדים התגרשו כדת ביום כ"ג אדר תשע"ז (21.3.17) כאשר סלע המחלוקת שבין הצדדים הוא נושא משמורת הילדים.

מראשית ההליכים ביקש האב משמורת על הילדים (שורה 13 לפרוטוקול מיום ו' אדר ב תשע"ו 16.3.16) ובית הדין נדרש לקבלת תסקיר משרותי הרווחה. באת כוח המבקש הוסיפה כי יש לאסור על האם להרחיק לכת מהמקום הטבעי בו גרו הצדדים ב[ע.], מקום אליו הורגלו הילדים לרבות מסגרות הלימודים.

מנגד, המשיבה הבהירה כי בדעתה להתקרב לאזור בני משפחתה ב[פ.], אך הסכימה כי בשלב זה ועד סוף שנת הלימודים לא יהיה שינוי במצב המגורים. (שורות 38-39 שם).

בהתאם לאמור, שרותי הרווחה הגישו לבית הדין תסקיר מקיף מיום כ"ה אייר תשע"ו (2.6.17) תסקיר המבוסס על פגישות משותפות ונפרדות עם ההורים, בקורי בית, בקורי בית הספר עם המחנכת, המטפלות הרגשיות ועוד.

במסקנת התסקיר כתבה העו"ס 'מדובר בהורים לשני ילדים הנמצאים במאבק גרושין ומשמורת. הסכסוך הזוגי משפיע מאד על מצבו הרגשי של בנם [...] אני ממליצה על משמורת משותפת של שתי ההורים בסביבה שבה גרים הילדים, דהיינו בסביבת [ע.]'.

בדיון מיום ב' סיון תשע"ו (8.6.16) בקשה האם להרחיק נדוד ולהתגורר בקרבת משפחתה ב[פ.] (שורות 10-12 שם). באת כוחה הוסיפה כי ההמלצות שבתסקיר אינן עולות בקנה אחד עם טובת הילדים הקטנים לרבות חזקת הגיל הרך, וכי מבקשים הם לחקור את העו"ס על התסקיר.

בתום הדיון החליט בית הדין לאפשר לבאת כוח המבקשת להציג עד עשרה שאלות בכתב שיועברו לתגובת שירותי הרווחה.

שרותי הרווחה בתגובתם מיום י"ד סיון תשע"ו (20.6.16) השיבו כדת לשאלות שהוצגו, על ראשון - ראשון ועל אחרון - אחרון, דבר דבור על אופניו (משלי כה –יא). לדבריהם, כבר בתסקיר צוין 'יש שיטענו שהבת זקוקה יותר לאמה. אך עם זאת התרשמתי מקשר חזק בינה לבין אביה וגם קיים העיקרון של אי הפרדה בין אחים. כעו"ס לסדרי דין הדבר שצריך להנחות אותי בראש ובראשונה, טובת הילדים כפי שאני תופסת אותה'.

העו"ס גם הפנתה לדבריה בתסקיר שם כתבה 'בדילמה שלפני עלי להיות ממוקדת בטובת הילדים [...] הגיוני יותר להשאיר את הילדים בסביבה הטבעית שלהם ולמנוע מהם טלטלות נוספות [...] חשוב לציין כי ל[ל'] קשיים רבים ומסגרת רגילה אינה מתאימה לו בשלב זה. הוא זקוק למסגרת שתיתן לו מענים רבים רגשיים ולימודיים [...] בדילמה הזאת עלי להפנות את הזרקור על טובתם של הקטנים'.

בהחלטה מיום ז' תמוז תשע"ו (13.7.16) קרא בית הדין לצדדים לגבש הסכמות אודות הפרדת המגורים לטובתם ולטובת הילדים. באי כוח הצדדים פעלו בהתאם לאמור וביום י"ח תמוז תשע"ו (24.7.16) נחתמו הסכמים בכלל המחלוקות ובכלל זה נקבע בהסכמה כי הקטנים ימשיכו להתגורר ב[ע'] או בסמוך.

ביום כ' אב תשע"ו (24.8.16) התקבלה הודעת האם כי למרות שהייתה מיוצגת וחתמה על ההסכמים בכלל והפרדת המגורים בפרט, 'הובילו אותי לחתום על מסמכים משפטיים, מבלי שראיתי אותם קודם לכן, מבלי שניתן לי ייעוץ משפטי לגבי המשמעויות שלהם, ומבלי שיכולתי להבין את תוצאותיהם'. (סעיף 2 שם). לפיכך מבקשת היא שבית הדין יאשר לה לעבור להתגורר ב[פ'].

בתגובה שהתקבלה ביום כ"ח אב תשע"ו (1.9.16) כתבה באת כוח האב כי טענות האם אינם מתקבלות על הדעת, שהרי ההסכמים נערכו בהתאם להחלטות והתסקירים שהתקבלו ולאחר שבאי כוח הצדדים קיימו פגישה עם הצדדים וערכו שני הסכמים בהם הסדירו את הרכוש הפרדת המגורים והסדרי הראיה.

בהחלטה מיום ד' אלול תשע"ו (7.9.16) נקבע כי בהתאם לעמדת שרותי הרווחה וההסכמים שנחתמו בעבר יש לדחות את בקשת האם להרחיק נדוד ל[פ'] ובית הדין חוזר וקורא לצדדים לגבש הסכמות אודות הפרדת המגורים. בסופו של דבר הצדדים לא השכילו לגבש הסכמות בענין.

בתסקיר משלים מיום ט' חשון תשע"ז (10.11.16) כתבה העו"ס 'לאחר הברורים שעשיתי ומפורטים בתסקיר [...] תמונת המצב המשפחתית מדאיגה מאד [...] אני רואה חשיבות רבה במתן הדרכה להורים [...] גובשה תוכנית טיפולית [...] ההמלצות לא לעשות שינוי במקום המגורים של הילדים [...] טיפול והדרכה למשפחה בתחנה לטיפול משפחתי [...] ההורים יכולים לפנות לתחנה בטלפון [...]'.