החזקת ילדים

לפנינו ערעור של פלונית (להלן: "האם") על פסק הדין מיום י"ז באב תשע"ו (02.8.2015).

בפסק הדין נשוא הערעור נקבע כי משמורת שלושת הילדים תועבר לידי האב, והאם תיפגש עם הילדים במרכז קשר בתיאום עם פקידת סעד.

המשיב בערעור הוא אבי הילדים (להלן: "האב").

כנגד פסק הדין הגישה האם בקשת עיכוב ביצוע, ובית הדין הגדול הוציא החלטה לפיה הוא מעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

תקצר היריעה מהכיל את החומר הרב שהצטבר בתיקי הצדדים מאז גירושיהם לפני כשבע וחצי שנים.

הצדדים אמנם התגרשו עם סידור הגט, אולם בפועל ממשיכים הם להתכתש ולהתנגח ביניהם, כאשר לדאבוננו הילדים נמצאים בתווך ומשמשים למרבה הצער כלי ניגוח להמשך המאבקים ביניהם.

א.   רקע כללי וטענות הצדדים

הצדדים התגרשו לפני כשבע שנים ולהם שלושה ילדים הנמצאים במשמורת האם.

האם שינתה לאחר הגירושין את אורח חייה כאישה חרדית ו'חזרה בשאלה' ואילו האב ממשיך לנהל אורח חיים חרדי, ומכאן ריבוי הקונפליקטים ביניהם בעניין הילדים. לצערנו, שני הצדדים לא השכילו להגיע להסכמות בסוגיית המשמורת והסדרי הראייה ובסוגיית החינוך שיש להעניק לילדים. זו ליבת המחלוקת ביניהם, והאש המשתוללת כתוצאה ישירה ממחלוקת זו פוגעת בהם ובעיקר בילדיהם, ומאיימת לכלות בדרכה את אבני היסוד ההתפתחותיות הנחוצות לחינוך הילדים על מנת שיגדלו בריאים בנפשם ובערכיהם.

התקיים דיון בערעור ובו השמיעו הצדדים וב"כ את טיעוניהם והגישו חומר רב. ולהלן עיקרי טיעוניהם:

טענות האם

האם מבקשת להשאיר אצלה את המשמורת בהתבסס על המלצתם של אנשי מקצוע שכתבו שלוש חוות דעת מקצועיות בעניינם ולבטל את פסק הדין נשוא הערעור, שניתן לדבריה תוך חריגה והתעלמות מהתסקירים ומחוות הדעת המקצועיות שניתנו בהתאם להפניית בית הדין.

לטענתה, פסק הדין ניתן בדיין יחיד ולכן ניתן ללא סמכות.

עוד טוענת האם כי פסק הדין מתבסס על נתונים לא נכונים ולא בדוקים, והמוטיב הדתי שלו הוא הבסיס העיקרי בניגוד לנדרש על פי החוק והפסיקה האזרחית.

עוד מוסיפה האם לטעון כי האב זנח את הילדים למעלה מחמש שנים ולמרות שניתנה לו אפשרות להיפגש עמם, בחר להתנתק מהם ומסית אותם כנגדה. לדבריה, האב מקליט אותה ואת הילדים, משמיץ אותה ועוקב אחריה.

טענות האב

האב מבקש לדחות את הערעור ולהותיר את פסק הדין על כנו. לדבריו, ההחלטה ניתנה בסמכות מאחר והצדדים נשאלו ע"י הדיין בתחילת הדיון על קבלת סמכות לדון בעניינם בדיין יחיד, והם הביעו את הסכמתם המפורשת לכך.

עוד טוען כי לא ניתן לשלול ממנו להיות משמורן עקב מעשיה החמורים של האם. לדבריו, האם שנולדה וגדלה במשפחה חרדית חזרה בשאלה בצורה קיצונית, ואף מתנדבת בארגון "הלל" לחוזרים בשאלה ועושה שימוש בידיעותיה הדתיות 'כקרדום לחפור בו'.