החברה האמריקאית הישראלית לגאז בעמ נ' מאיר

פסק דין

1.בפני תביעה כספית לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 1,194.91 ₪, הכולל חיוב בגין צריכת גז ובגין הפרת חוזה.

כבר עתה יוער כי המחלוקת בין הצדדים נסבה על החיוב בגין הפרת חוזה וכי אין מחלוקת באשר לרכיב החיוב בגין צריכת הגז.

העובדות הצריכות לעניין :

2.הנתבע, המתגורר בבית משותף ברחוב אלמליח 1 בבת ים, צרך גז מהתובעת מאז עבר

להתגורר בבניין בשנת 1991.

3.ביום 19/12/08 נכרת בין התובעת לנתבע הסכם לרכישת מחמם מים (להלן: "ההסכם") לפיו מעניקה התובעת לצרכן הנחה בסך של 850 ₪ במחיר מחמם המים וכן נושאת על חשבונה בעלויות ההתקנה של מחמם המים אצל הצרכן בסך של 500 ₪, וזאת בכפוף להתחייבותו לצרוך גז ולרוכשו מהתובעת באופן בלעדי במשך שישים חודשים ממועד ההתקנה של מחמם המים (סעיף 3 להסכם), והתחייבותו לחתום על הרשאה בלתי חוזרת לחיוב חשבון הבנק או כרטיס האשראי לפירעון כל התחייבויותיו על פי הסכם זה (סעיף 4 להסכם).

סעיף 5 להסכם קובע כי באם לא יקיים הצרכן את התחייבויותיו על פי ההסכם, ובכלל זה לא יצרוך גז מאת החברה במשך שישים חודשים מכל סיבה שהיא, או לא ישלם את כל התשלומים להם התחייב בהתאם להסכם, אזי יחזיר לידי החברה את מחיר ההנחה שניתנה לו ואת עלות ההתקנה. וזו לשונו של הסעיף:

"מוסכם בזאת כי באם לא יקיים הצרכן איזה מהתחייבויותיו על פי הסכם זה במלואן ובמועדן, לרבות אך לא רק, באם לא יצרוך הצרכן מהחברה גז באופן בלעדי במשך שישים חודש מכל סיבה שהיא, לרבות אך לא רק, בעקבות פסיקה של כל ערכאה שיפוטית ו/או באם לא ישלם הצרכן לחברה את כל התשלומים להם התחייב בהסכם זה במלואם ובמועדם ו/או יבטל את ההרשאה, אזי, יחזיר לחברה את מחיר ההנחה אותה נתנה החברה ללקוח במסגרת המבצע ואת עלויות התכנון והפיקוח בצירוף ריבית והצמדה החל מתאריך הסכם זה, וזאת מבלי לגרוע מאיזו זכות העומדת לחברה על פי כל דין".

4.אין חולק כי בבית המשותף בו מתגורר הנתבע התקבלה החלטה על ידי רוב בעלי הדירות, בהתאם להוראת סעיף 59ד לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, על מעבר לצריכת גז מספק גז אחר, חברת גז יגל.

ביום 28/9/10 שלחה חברת גז יגל, בשם דיירי הבניין, הודעה לתובעת על סיום חוזה אספקת הגז עמה ועל החלפת ספק הגז. לאור ההודעה, חדלה התובעת מלספק גז לדיירי הבניין וכל החוזים של התובעת מול כלל הדיירים הגיעו לסיומם.

5.בחשבונית החיוב האחרונה ששלחה התובעת לנתבע, מיום 26/10/10, נכלל חיוב בגין צריכת

גז עד למועד הניתוק וכן חיוב בגין "הפרת חוזה", הכולל תשלום בעבור עלות ההתקנה וההנחה שניתנה, וזאת בשל העובדה כי הנתבע חדל לצרוך גז מהתובעת בטרם חלפו 60 חודשים ממועד ההתקנה של מחמם המים, כאמור בהסכם.

יוער כי הגם שעל פי ההסכם רשאית התובעת, במקרה כזה, לחייב הנתבע במלוא עלות ההנחה, אין התובעת דורשת מהנתבע להשיב לה את מלוא סכום ההנחה כנקוב בהסכם אלא השבה יחסית בלבד בגין התקופה מאז הסתיימה ההתקשרות ועד למועד שנותר לסיומה, קרי אך בגין התקופה בה לא צרך הנתבע גז מהתובעת.

6.הנתבע שלל מכל וכל את דרישת התובעת ביחס לחיוב בגין הפרת החוזה וביקש לשלם אך על צריכת הגז.

ראוי לציין כבר כעת כי לנתבע עצמו אין "עניין" בתביעה זו ובתוצאותיה, שכן חברת גז יגל היא העומדת מאחורי הנתבע בניהול ההליך והיא זו שהתחייבה כלפיו לשאת בכל עלויות ההליך ובתוצאותיו.

תמצית טענות הצדדים:

7.לטענת הנתבע, התביעה לחייבו בתשלום בגין "הפרת החוזה" הוגשה בחוסר תום לב ובניגוד לחוק כדלהלן:

בעת החתימה על ההסכם לרכישת מחמם המים הודיע לו נציג התובעת מפורשות כי הסעיף בהסכם, ביחס להפרת החוזה, אינו רלוונטי לגביו מאחר וההחלטה על החלפת ספק הגז אינה בשליטתו כדייר בבית משותף וכי גם לו היה רוצה לקיים את ההסכם ולהמשיך לצרוך גז מהתובעת, לא יכול היה לעשות כן עקב דרישת רוב דיירי הבית המשותף להחליף ספק גז.