הזז נ' יששכר

פסק דין

בקשת רשות ערעור (שהוכתרה בטעות כהודעת ערעור) על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' מרים סגל) מיום 15.5.12 בתיק הוצאה לפועל 01-70972-92-1 במסגרת בקשה להפחתת שיעורי ריבית והצמדה שהגיש המבקש, הוא החייב.

כנגד המבקש נפתח תיק הוצאה לפועל בשנת 1992 לביצוע שיקים בסכום כולל של 4,306 ₪.

ביום 5.10.11 הגיש המבקש בקשה לרשמת ההוצאה לפועל להפחית את תוספות הפרשי ההצמדה והריבית משני טעמים: לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל כנגדו, אלא רק לאחר שקיבל לידיו את ההחלטה מיום 24.8.11, ושנית, כי המשיב, הזוכה, נקט במשך שנים בחוסר מעש בניהול התיק וזנח אותו ולא נקט בהליכים לקידומו.

לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, וכן בתיק ההוצאה לפועל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בקבלת תשובה.

ראשית, לגבי הטענה כי לא קיבל לידיו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ולא ידע על קיומו עד לשנת 2011: רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה דחתה את הטענה בציינה כי על פי אישור המסירה שהוצג לעיונה הרי ביום 3.9.92 בוצעה מסירה של האזהרה לפי כתובת המבקש, בציון בכתובת המצויינת בתעודת זהות המבקש.

מעבר לכך, המבקש עצמו מודה שקיבל לידיו את ההחלטה משנת 2011; אם כך הדבר, ואם ממילא נשלחה לפי כתובתו – בה בוצעה האזהרה בשנת 1992, כיצד זה קיבל לפתע את ההחלטה משנת 2011?!

עניין נוסף – שיש בו כדי לחזק את הטענה כי המבקש ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל עוד מלפני שנים רבות – הוא העובדה שבתיק ההוצאה לפועל קיים תשלום שביצע החייב בשנת 1994 לתיק ההוצאה לפועל. משכך, הרי כיצד זה החייב שילם תשלום (בשובר ידני) לתיק ההוצאה לפועל אם לא ידע על קיומו.

משכך – הטענה כי לא ידע על קיומו של התיק אין לה על מה שתסמוך וכאמור מטעמי החלטת הרשמת הנכבדה וכן מהטעמים המצטברים כאמור, הטענה נדחית.

ביחס לקביעתה של רשמת ההוצאה לפועל להפחית את הפרשי ההצמדה והריבית בחלוקה לתקופות – הרי המדובר בעניין שבשיקול דעת, ונימוקי רשמת ההוצאה לפועל סבירים ואין מקום להתערב בהם.

ההחלטה מאזנת בין זכויות הצדדים ולא מצאתי מקום להתערב בה.

משכך – בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא התבקשה תשובה – אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן והודע היום, י"ג סיון תשע"ב, (03 יוני 2012), בהיעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: