הורמן נ' חביב ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע שלש תאונת דרכים בה הייתה מעורבת גם מונית נהוגה בידי הנתבע מספר 1 , כאשר הרשות הציבורית להפעיל אותה כמונית רשומה על שם הנתבע 2 .

אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה אירעה שעה שרכבו של התובע , תוצרת אודי דגם אודי 4 תוצרת שנת 2008, חנה בחניון , והנתבע 1 נהג את המונית לאחור ופגע ברכב התובע שהיה כאמור בחניה . אין מחלוקת על האחריות לתאונה .

הנתבע 1 חולק אך ורק על גובה הנזק.

התובע צירף לכתב התביעה שלו חוות דעת שמאי , עד התביעה 2 מר בן דוד אברהם .

על פי חוות הדעת נגרם לרכב התובע נזק בסכום של 1566 ₪ , כן שילם התובע לשמאי שכר טרחתו בסכום של 420 ₪ .

על פי חוות הדעת הנזק ברכב התובע נגרם בחלק האחורי שלו, דבר שהצריך פירוק מעטפת הפלסטיק של הפגוש האחורי, ועל פי מבנה הרכב לצורך ביצוע עבודות פחחות בפגוש האחורי , יש צורך לפרק הן את המעטפת פלסטיק האמורה והן את הפנס האחורי , על כן ההוצאות כללו פירוק פנסים , מעטפת פלסטיק , ועבודות פחחות. על כן השמאי אישר גם הוצאה בגין עבודות חשמל , עבור פירוק הפנסים .

הנתבע 1 חלק על חוות הדעת של השמאי , ובק שלזמנו לחקירה .

הנתבע 1 חקר את השמאי ע חוות דעתו, ובמהלך החקירה העמיד את עצמו בתור שמאי ,ובמהלך החקירה והסיכומים מטעמו, העיד על עניינים טכניים אשר במומחיות, המחייבים הגשת חוות דעת של מומחה . הוא לא הגיש חוות דעת כזו .

מעבר לעניין הפורמאלי באי הגשת חוות דעת נגדי, החלטתי שלא לקבל את הערותיו של הנתבע 1 לגופן , שכן שוכנעתי מנכונות דבריו של המומחה ומרמת הידע שהפגין בפני , והתוצאה היא כי אני קובע כי הנתבע 1 לא הצליח לסתור את חוות הדעת של השמאי או להטיל ספק בנכונותה .

אני מקבל את חוות הדעת של השמאי כראיה על תוכנה .

התביעה מתקבלת במלואה , ועל כן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע את הסכומים שלהלן

1- קרן הנזק 1566 ₪

2- שכ"ט שמאי 420 ₪

3- אגרת משפט שולמה 50 ₪

4- שכר עדות מומחה בבית המשפט 580 ₪

5- הוצאות ההתדיינות 1000 ₪

בפסיקת הוצאות אני משתמש בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי .

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: