הוצאה זמנית של קטינים ממשמורת הוריהם לשם אבחון ועל פי סע' 12 לחוק הנוער

בעניין:

1. הקטינה

2. הקטין 

1. שני ערעורים שנדונו במאוחד, האחד ערעורה של המערערת 1, אמם של הקטינים א' ילידת 2010 ו-ב' יליד2011 והשני של המערער 2, אביהם של הקטינים.

2. שני הערעורים הוגשו על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט ב. ברגר) מיום 10.5.17, במסגרתה קבל את בקשת המשיבה 1 והורה מכוח סמכותו על פי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960 (להלן: "חוק הנוער") על הוצאת הקטינים למרכז חירום שבתאי לוי על מנת שתיקבע עבורם תכנית טיפול ובדיקה על ידי אותו מרכז, ייקבעו הסדרי ביקור עם ההורים אשר נתבקשו לשתף פעולה עם מרכז החירום, וכן נאסר על קיום מפגשים בין הקטינים לבין משפחת האם. תוקף הצו הוגבל ל-90 יום.

3. החלטה זו ניתנה כאמור על פי הוראת סעיף 12 לחוק הנוער, עוד בטרם הוכרז על אותם קטינים כנזקקים. יודגש כבר כאן, כי שימוש בהליך ביניים על פי סעיף 12 לחוק הנוער, ייעשה אך באותם מקרים בהם ההוצאה הינה חיונית, נדרשת באופן מידי וזאת בהעדר כל אמצעי פוגעני מדרגה פחותה ובהתקיים ראיות לכאוריות בדבר נזקקות.

4. המערערים, בני זוג לשעבר המסוכסכים ביניהם מזה זמן רב, כאשר במוקד הסכסוך עומד מאבק משמורת על הקטינים, מיאנו להשלים עם אותה החלטה של בית משפט קמא, וכאמור הגישו, כל אחד בתורו, ערעור על ההחלטה.

5. העובדות הרלבנטיות וההליכים לפני בית משפט קמא

אלה פורטו במסגרת ההחלטה ולהלן עיקרן:

א.         המערערים הכירו זה את זו לפני כ-8 שנים, מהקשר ביניהם נולדו שני הקטינים כאשר למערערת 1 (להלן: "האם"), בן נוסף ממערכת זוגית קודמת.

ב.         האם אינה עובדת ומתמודדת מזה תקופה עם מחלת נפש, מתקיימת מקצבת נכות.