הועדה לתכנון ובניה גבעות אלונים נ' חסנין

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם קודסי מיום 24/2/2010, על פיה קיבל כב' הרשם טענת פרעתי שהעלו המשיבים בקשר לביצוע פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בעכו (כב' סגן הנשיא צמח מיום 29/10/02), והורה על ניכוי סכומים שונים מכפל האגרה בה חוייב המשיב לשלם למערערת באותו פסק דין.

העובדות בקצרה הן כדלקמן: נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבודות בניה בהיקף רחב מאד ללא קבלת היתר בניה. המשיב הורשע בעבירות שיוחסו לו בגזר דין שניתן על ידי כב' סגן הנשיא צמח, והוא חוייב לשלם למערערת "כפל אגרת בניה בסך 70,235 ₪ בניכוי כפל כל סכום ששולם על חשבון הבניה בתיק זה".

לפני כב' הרשם טען המשיב כי בשנת 1998 הוא קיבל שני היתרי בניה המתירים לו לבנות שני בניינים על החלקה בה הוקם המבנה נשוא גזר הדין, ובגין שני היתרים אלה הוא שילם אגרות שונות אותן הוא ביקש לקזז מסכום כפל האגרה, וזאת לאור קביעת סגן הנשיא צמח כי יש לנכות מכפל האגרה כל סכום ששולם על חשבון הבניה כאמור לעיל.

כב' הרשם סבר כי גזר הדין אינו ברור דיו ולכן ביקש הבהרות לאמור בפסק הדין. בהחלטה שניתנה על ידי כב' סגן הנשיא צמח מיום 17/2/09 נקבע כי "גזר הדין מתייחס לבניה נשוא כתב האישום ולא לבניה אחרת תהייה אשר תהייה. לפיכך, כפל האגרה הוא בגין אותה בניה נשוא כתב האישום בלבד והסכום שיש לקזז הוא כפל מכל סכום ששולם על חשבון בניה זו בלבד".

כב' הרשם שמע ראיות בעניין זה ובהחלטה מנומקת קבע כי יש לקזז מסכום החוב את האגרות ששילם המשיב בגין שני היתרי הבניה שהונפקו עבורו כאמור לעיל. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני ובו טוענת המערערת כי הסכומים שהורה כב' הרשם לקזז אינם נוגעים לבניה שבגינה הורשע המשיב, מדובר בבניה אחרת, במיקום אחר והשונה באופן מהותי מהבניה נשוא הבקשה.

המשיב טען מנגד כי מדובר בעצם בבניה אחת, אם כי המשיב סטה בעת ביצוע הבניה מהוראות שני ההיתרים ולכן עדיין יש לקזז את האגרות ששילם בגין שני ההיתרים הקודמים מסכום כפל האגרה בו הוא חוייב.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל. בעצם אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות, ולטעמי לא היה מקום בכלל לשמוע ראיות בפני כב' הרשם. אין מחלוקת כי בשנת 1998 הנפיקה המערערת שני היתרי בניה על החלקה בה נבנה המבנה נשוא הדיון. היתר אחד התייחס לבניה על מגרש 4/2 בשטח בניה של כ-492 מ"ר הכוללים שתי דירות בשטח של 188 מ"ר כל אחת, חדר מדרגות בשטח של 32 מ"ר, ממ"ד בשטח של 14 מ"ר ובניית קיר או גדר למגרש באורך של 70 מטר. ההיתר השני מתייחס לבניה על מגרש 4/1 שהונפק על שם חסנין חכמאת ומתייחס לבניה זהה לבניה הקודמת, אם כי מדובר במבנה אחר בתוך אותה חלקה.

הבניה נשוא שני היתרי הבניה לא בוצעה, תוקפם של היתרי הבניה פג ובמקום הבניה על פי היתרי הבניה הקים המשיב מבנה אחד שבחלקו משמש למגורים וחלקו האחר הינו לייעוד מסחרי. בגין בניה זו הוגש כאמור נגד המשיב כתב האישום בו הוא הורשע ונגזר דינו כאמור לעיל. על פי היתר בניה שניתן בשלב מאוחר יותר לאותו מבנה מדובר בעצם בבניית מבנה בשטח 1,289 מ"ר וגדר באורך של 150 מטר אורך.

על פניו נראה כי מדובר בבניה אחרת השונה באופן מהותי מהבניה שבגינה הוצאו שני היתרי הבניה בשנת 1998. אין המדובר בסטיה משני היתרי בניה אלא בבניה חדשה השונה באופן מהותי מהבניה נשוא שני היתרי הבניה הקודמים, הן מבחינת אופן הבניה, הן מבחינת גודל הבניה, הן מבחינת מיקום הבניה והן מבחינת ייעוד הבניה. לא ניתן לומר בשום צורה שהיא כי האגרות ששולמו בגין שני היתרי הבניה הקודמים שולמו בגין הבניה נשוא כתב האישום. כב' סגן הנשיא צמח הבהיר בהחלטת הבהרה כי יש לנכות מסכום כפל האגרה רק סכומים ששולמו בגין הבניה נשוא כתב האישום ובגינה בלבד. אילו היה מדובר בסטיה מהיתרי הבניה הקודמים ולא היה מדובר בשינוי מהותי אשר שינה באופן מוחלט את אופי הבניה, ייתכן שהייתי דוחה את הערעור והייתי רואה באגרות ששולמו עבור היתרי הבניה הקודמים תשלומים ששולמו גם בגין הבניה נשוא כתב האישום, אך כאמור, איך הדבר כך.

לאור האמור אני מקבל את הערעור ומורה על ביטול החלטת כב' הרשם קודסי ככל שעניינה קיזוז הסכומים שפורטו בסעיף 3 להחלטה. כל יתר הוראות ההחלטה יישארו על כנן.

המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן והודע היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.

ערפאת טאהא, שופט

הוקלד על ידי: גיל שדמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: