הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - צפון חיפה נ' אגבאריה

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום כפי שתוקן.

האישום

1.על פי כתב האישום המתוקן בעובדותיו הודה, הנאשם הינו הבעלים והמחזיק במקרקעין הידועים כחלקה 45 בגוש 20426 בסמוך לאום אל פחם (להלן: "המקרקעין").

המקרקעין מהווים קרקע חקלאית מוכרזת לפי הכרזה בילקוט הפרסומים וכן חלה על המקרקעין תוכנית הקובעת את השימושים החקלאיים במקרקעין. על המקרקעין לא חלה כל תוכנית מתאר מקומית תקפה מכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה.

משהתגלה כי הנאשם ביצע הכשרת שטח של כ-410 מ"ר לבנייה במקרקעין, ניתן כנגדו ביום 11.6.00 צו שיפוטי למניעת פעולות להימנע מכל עבודת בנייה ללא היתר במקרקעין.

2.לאחר שהנאשם החל בבניית מבנה בשטח של כ-410 מ"ר הוגש נגדו כתב אישום בת"פ 3292/00 בבית משפט השלום בחדרה בגין עבירות של בנייה ושימוש על קרקע חקלאית ללא היתר ובסטייה מתוכנית וכן בגין הפרת צו מניעת הפעולות השיפוטי (להלן: "התיק הראשון").

ביום 11.3.01 הורשע הנאשם בתיק הראשון והוטל עליו להרוס את המבנה עד ליום 11.3.03.

3.משהמשיך הנאשם בבניית המבנה ללא היתר, חרף הרשעתו והצווים השיפוטיים, הורשע ביום 15.12.02 בת"פ 2218/01 של בית משפט השלום בחדרה בגין עבירות של שימוש ובנייה בקרקע חקלאית ללא היתר ובסטייה מתוכנית וכן באי קיום צו בית המשפט (להלן: "התיק השני").

בגזר הדין בתיק השני הוטל על הנאשם להרוס את המבנה עד ליום 15.12.04 וכן ניתן צו איסור שימוש במבנה.

4.הנאשם לא הרס את המבנה עד למועד הקובע על פי גזר הדין בתיק השני, ותחת זאת השלים את הבנייה והחל לעשות במבנה שימוש מסחרי כבית מסחר לחומרי בנייה וזאת ללא היתר כדין.

הנאשם הורשע פעם נוספת בגין עבירה של אי קיום צו שיפוטי ובשל שימוש בקרקע חקלאית ללא היתר ובסטייה מתוכנית וזאת ביום 12.9.05 בת"פ 3314/04 של בית משפט השלום בחדרה (להלן: "התיק השלישי").

5.נכון ליום 19.5.09 הנאשם טרם קיבל היתר בנייה למבנה ולשימוש החורג, לא הרס את המבנה כפי שנצטווה והוא אף מוסיף לעשות במבנה שימוש מסחרי ללא היתר ובניגוד לתוכנית.

הנאשם היה והינו הבעלים, המחזיק והמשתמש במקרקעין ומי שהיה עליו להשיג היתר.

6.לאור כל האמור הורשע הנאשם בעבירות של אי קיום צו הריסה וצו איסור שימוש שיפוטי, ובשימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר ובניגוד לתוכנית ולהוראות התוספת הראשונה לחוק.

טיעוני הצדדים ודברי הנאשם

7.בטיעוניה לעונש הדגישה המאשימה את חומרת העבירות בהן כשל הנאשם.

המאשימה הבהירה כי מדובר במבנה בו נעשה שימוש לצרכים מסחריים והכול על קרקע חקלאית.

לגישת המאשימה, החומרה אינה באה לביטוי רק בבניית המבנה ואף לא בהפרת הצו השיפוטי גרידא, אלא, וזאת העיקר, בתקופה הארוכה ביותר, בה מתעלם הנאשם משלושה גזרי דין ומצווים שניתנו במסגרת אותם גזרי דין במשך שנים רבות.

המאשימה הציגה תמונות של המבנה וטענה כי הנאשם אף לא ניסה להכשיר את בנייתו אלא ישב בחיבוק ידיים ולא שינה דרכו.