הוד נ' רז

פסק דין

1. בפני ערעורו של המערער על החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל גולן עמית , שניתנה ביום 24.07.13 , בתיק הוצאה לפועל אשר מספרו 01-07117-34-4, בה דחה כבוד הרשם את טענת פרעתי שהגיש המערער , על ההחלטה הנ"ל הגיש המערער בקשה לעיון מחדש , אשר נדחתה בהחלטת כבוד הרשם בתאריך 31.07.13 .

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. בין הצדדים התנהל במשך 10 שנים הליך בוררות בפני מספר בוררים, בתאריך 04.01.06 ניתן פסק דין על ידי כבוד הבורר דורון דינאי ולפיו חוייב המערער בתשלום סכומים שונים למשיבה. המערער הגיש בהליך ביניים בקשה לכבוד רשם האגודות השיתופיות לפסילת הבורר, בקשה זו נדחתה, המערער הגיש עתירה לבג"צ אשר נדחתה על הסף, כאשר הוא חוייב בהוצאות בסך של 7,500 ₪.

בתאריך 04.01.06 ניתן כאמור פסק דינו של הבורר דורון דינאי, המערער הגיש ערעור לרשם האגודות השיתופיות , כבוד הרשם דחה את רובן של הטענות והחזיר את התיק למתן פסק דין משלים במספר סוגיות מצומצם.

בתאריך 28.07.11 ניתן פסק דינו המשלים של הבורר.

המערער הגיש ערעור על פסק הדין לרשם האגודות השיתופיות.

בתאריך 29.04.12 ניתן פסק דינו של רשם האגודות השיתופיות .

המערער הגיש עתירה לבג"צ אשר נדחתה בתאריך 15.02.11 .

בתאריך 15.11.12 נפתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין מתאריך 29.04.12 בפני רשם האגודות השיתופיות בו חוייב המערער לשלם למשיבה סך של 116,449 ₪, נקבע כי באם לא ישלם תוך 21 ימים ניתן יהיה להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל.

בתאריך 23.12.12 הגיש המערער בקשה בטענת "פרעתי", בה טען כי לא קוזז תשלום לבורר על סך של 17,550 ₪ אותו שילם עבור חלקה של המשיבה לצורך שחרור פסק הבוררות.

בתאריך 15.01.13 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת המערער.

בתאריך 01.07.13 התקיים דיון בבקשת פרעתי.

בתאריך 24.07.13 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור דנן בה דחה כבוד הרשם את בקשת המערער בטענת "פרעתי" .

המערער הגיש בקשה לעיון חוזר.

בהחלטתו מתאריך 31.07.13 דחה כבוד הרשם את בקשתו לעיון חוזר.

טענות המערער:

3. המערער טוען כי הבורר קבע בפסק הדין המשלים כי אם אחד הצדדים ישלם גם את חלקו של הצד האחר בשכרו של הבורר, תשלום זה יקוזז מהסכום שנפסק לטובת אותו הצד האחר.

המערער טוען כי המשיבה לא הגישה ערעור על פסק הבוררות המשלים, ולכן זכות הקיזוז שנקבעה בסעיף לטובתו בפסק בוררות זה הפכה לחלוטה, וכי גם פסק דינו של רשם האגודות לא שינה בפועל את זכות הקיזוז שנקבעה בפסק הבוררות המשלים.

המערער טוען כי זכות הקיזוז החלוטה יחד עם הסעד הכספי, שגובהו נקבע סופית בפסק דינו של רשם האגודות , שהוגש לביצוע בפני כבוד הרשם מהווים הכרעה סופית כוללת בהליך הבוררות שהתנהל בין הצדדים, כאשר משמעה כי יש לקזז מתוך הסעד הכספי האמור את הסכום שנקבע, בהתאם לזכות הקיזוז החלוטה.