הדרך הנכונה לקביעת יהדותה של תורמת ביצית

• רקע עובדתי

לפני בית הדין בקשה לקביעת יהדותו של הקטין־המבקש שבכותר.

אם־הקטין הציגה מסמכים לפיהם קיבלה תרומת זרע מתורם אנונימי בבנק הזרע מדיקל סנטר בהרצליה. בנוסף קיבלה תרומת ביצית מתורמת אנונימית בבית החולים ברזילי, וילדה את בנה בבית החולים סורוקה.

עיון במסמכים תוך הצלבת המידע מעלה שאין ספק שפלוני [הבן] נולד לגב' פלונית [האם] מתרומת זרע מתורם אנונימי ומתרומת ביצית מתורמת אנונימית. כאמור, האם מעוניינת שייקבע מעמדו האישי של הבן, כאשר כוונתה למתן פסק דין בו ייקבע כי הוא יהודי ורשאי להינשא כדמו"י.

זהותו של תורם הזרע חשובה, אולם אינה נוגעת ליהדות הבן, כי כידוע היהדות נקבעת לפי האם. באשר לחשש פסול יוחסין של התורם ראו יביע אומר (חלק י אה"ע סי' י). לעומת זאת, שאלת דתה של תורמת הביצית היא קריטית לקביעת היהדות. כמובן, זהותה המדויקת של תורמת הביצית אינה חשובה לעניין זה, ודי אם היה מתברר לבית הדין כי יהדותה של תורמת הביצית אושרה בבית דין מוכר.

ההליך היה יכול להיות פשוט מאד, תוך שמירה מוחלטת על חסיונה של בעלת הביצית. קיימות אפשרויות מספר, ולהלן אחת מהן. תורמת הביצית תפנה לבית דין רבני באזור מגוריה ותעבור הליך של בירור יהדות בלא לציין את מטרתו של ההליך ובלא שיידע אדם כלשהו על כוונתה לתרום ביצית. הליך בירור היהדות גם הוא פשוט מאד ואישור יהדות ניתן כמעט אוטומטית למי שהוא, הוריו, או מי מבני משפחתו הישירים נישאו כדת משה וישראל דרך רבנות מוכרת. לאחר שיהיה בידה אישור יהדות תציג התורמת אישור זה לגורם המוסמך במשרד הבריאות בין שאר האישורים הנדרשים לשם תרומת ביצית. ייקבע אדם, יכול שיהיה איש משרד הבריאות המקובל על הרבנות הראשית, שיאשר כי אישור יהדות בעלת הביצית היה לנגד עיניו ועל סמך הצהרתו יינתן אישור יהדות לוולד.

בזה יוסדר מעמדם של כל מי שנולדו לאם יהודייה ולבעלת ביצית יהודייה ללא כל חשש.

כאמור לעיל, האם מבקשת שתיקבע יהדותו של בנה, ובכוונת מכוון ביקשה שבעלת הביצית תהיה יהודייה, אולם לדאבון לבנו ניצבים בפניה קשיים לא מבוטלים כפי שיובא לקמן.

• המסגרת המשפטית

סעיף 13(ה) לחוק תרומות ביציות תש"ע־2010 (להלן, "החוק"), קובע כי רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת בגופה של נתרמת כאשר נתקיימו מספר עניינים, בהם עניין הדת, כדלקמן:

"(3)    הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:

(א)    התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;

(ב)    התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי של היילוד;

(ג)    התורמת אינה נשואה;

(ד)    היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע – תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת;

(4)     נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת – הרופא האחראי מסר לנתרמת ולבן זוגה כי התורמת נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת, לפי העניין, וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן זוגה, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור."

החוק התייחס אם כן לשאלת דתה של תורמת הביצית, וקבע כי יש לקבל אישור על כך שהתורמת היא בת דתה של הנתרמת.

ליישומו של סעיף 13(4) נקבעה בחוק ועדת חריגים, כאשר סעיף 20 לחוק הנ"ל קבע כדלקמן: