הדרים י.נ. (1994) בע"מ נ' מזרחי

החלטה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה לבטול צו העיקול שהוטל על זכויות במקרקעין של המבקש, להלן החלטתי בבקשה:

המבקש עתר לבטול צו העיקול משני נימוקים.

הראשון והעיקרי הוא נקיטת הליך העיקול, אשר מבוקש ביטולו, לאחר מתן ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים לביצועו של פסק הדין.

נימוק זה דינו דחייה. כל עוד לא הפקיד המבקש את העירבון אשר הפקדתו היוותה תנאי לעיכוב ההליכים, לא היה צו עיכוב ההליכים בתוקף וב"כ המשיבה היה רשאי לנקוט הליכים בהוצאה לפועל כל עוד לא הופקד העירבון גם אם ידע על קיומה של ההחלטה.

מאחר וצו העיקול ניתן לנרשם בטרם הופקד העירבון – הוטל צו העיקול כדין ואין מקום להורות על ביטולו מטעם זה.

הנימוק השני, הוא טענת ב"כ המבקש כי צו העיקול הוטל לאחר שהנכס נמכר לאחר ואף שועבד במשכון רשום לרוכשים.

בתגובתו לטענה זו, טוען ב"כ המשיבה כי בית המשפט בפניו נדון התיק, נטול סמכות עניינית לדון בבקשה ואכן השאלה העולה מטעם זה לבטול צו העיקול היא שאלה קניינית שאינה מצויה בתחום סמכותו של בית משפט זה ובודאי שאין מקום לבררה במסגרת בקשה לבטול צו עיקול אשר ככל שיוארך המועד להגשת ההתנגדות, ישנה מעמדו לצו עיקול זמני הכפוף להוראות פרק כח לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

השאלה מה היקף הזכויות שנתפסו בצו העיקול, אינה שאלה הנדונה במסגרת בקשה לבטול צו העיקול מכח התקנות וביחוד כאשר טרם נדונה הבקשה להארכת מועד וכאשר מדובר בזכויות במקרקעין.

לפיכך, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאותיה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ב, 08 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: