הדודה-טענה-מכרתי-את-הבית-לאחיינית-רק-למראית-עין

1. פסק דיני עוסק בשאלות העובדתיות - אם התובעת הוכיחה שהסכם בינה לבין הנתבעת, על פיו העבירה התובעת לנתבעת את דירת המגורים שלה תמורת תשלום חוב של התובעת לבנק, שרשם משכנתא על דירתה, נעשה תחת "עושק", כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן "חוק החוזים (חלק כללי)") ואו תחת "הטעיה" כמשמעותה בסעיף 15 לחוק החוזים; אם ניתנה לתובעת זכות להתגורר בדירה ללא תשלום דמי שכירות, על אף מכירתה לנתבעת, ולאיזו תקופה; לכל חייה או לזמן סביר וכל עוד תשלם התובעת דמי שכירות.

רקע עובדתי

2.התובעת היא ילידת 1945. היא מתגוררת בגפה בדירה בת שני חדרים, בשטח של כ-50 מ"ר, הידועה כחלקה 364/55 גוש 10428 ברח' דליה 4/8 בקריית מוצקין (להלן – "הדירה"). הזכויות בדירה (חכירה לדורות מקק"ל) היו רשומות על שמה. יש לה שתי בנות נשואות. הנתבעת היא אחיניתה (בת אח של התובעת).

3. על הדירה הייתה רשומה משכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ ע"ס 60,000 ₪. המשכנתא נלקחה על ידי התובעת על מנת לשלם את חובותיה של אחת מבנותיה, שככל הנראה הסתבכה בחובות כבדים ומאוחר יותר עזבה את הארץ כשהיא פושטת רגל.

בנק הפועלים ביקש לממש את המשכנתא על ידי מכירת הדירה. בהליכי ההוצל"פ - מונה כונס נכסים על מנת למכור את הדירה והוצא צו לפינוייה של התובעת ממנה. חובה של התובעת לבנק נכון ליום 27/2/2008 עמד על 110,870 ₪.

4.הנתבעת הסכימה לרכוש את דירתה של התובעת ובתמורה לשלם עבורה את חובה לבנק ולבטל את צו הפינוי, שכאמור הוצא נגדה. השתיים חתמו על הסכם מכר (להלן "הסכם המכר") אצל עו"ד קלינגהופר. התובעת חתמה באותו מעמד גם על יפוי כח בלתי חוזר לטובת הנתבעת. בסמוך לחתימה על הסכם המכר ובהתאם למוסכם בו, שלמה הנתבעת את החוב לבנק, המשכנתא הוסרה, צו הפינוי בוטל, ותיק ההוצל"פ נסגר.

5.תוכנו של הסכם המכר, בתמצית, מובא כאן: הדירה נמכרת לנתבעת תמורת 107,000 ₪ שיועברו לכונס; המסירה של החזקה בדירה תיהיה ביום 6/2/08; ייחתמו מסמכים במעמד החתימה על ההסכם לשם רישום הערת אזהרה; יינתן יפוי כח בלתי חוזר לשם העברת הדירה על שם הקונה; כל המסים החלים בגין ההעברה, לרבות מס רכישה ומס שבח מקרקעין, ישולמו על ידי הקונה.

6.הצדדים פעלו גם במינהל, על מנת לקבל את אישורו להעברת הדירה. הנתבעת שלמה את דמי ההיוון בסכום של כ-3,000 ₪ וכן פעלה על מנת לבטל חוב קודם של התובעת.

7.בעקבות תביעתה של התובעת לבטל את הסכם המכר, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד ובה ביקשה לתת צו לפינויה של התובעת מהדירה וצו לפיצול סעדים, על מנת לתבוע את החוב בגין השכירות, שלטענתה הגיע לכ-90,000 ₪ (לשם הנוחות והקיצור נקראו וייקראו הצדדים בשם "התובעת" ו"הנתבעת").

8.יצויין כי ביום 9/12/13, נתתי צו מניעה זמני, שאסר פינויה של התובעת מהדירה ובתנאי שתפקיד מדי חודש עבור שכירות סכום של 1,000 ₪. היא לא עמדה בתנאי זה.