הגנת הפרטיות אל מול אינטרס התובע

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' סגנית הנשיאה הש' ר. מקייס) מיום 6.5.18 במסגרתה דחה בית המשפט את התנגדות המבקש לחשיפת מלוא צוואת אביו המנוח.

נקדים ונביא עניינו של הנדון בציפורן הזרת –

1. בין הצדדים, בני זוג אשר מריבה וסכסוך התגלעו בניהם, נפלה מחלוקת רכושית הנוגעת לסכום מכובד של כשבעה מליון ₪ אשר פורט וצוין בהצהרת ההון המשותפת שהוגשה ע"י הצדדים בשנת 2007.  בה בשעה שהמשיבה טוענת לזכויות בכספים אלו, אשר לטענתה הם בכלל רכושם המשותף של הצדדים וממילא זכאית היא לחלקה בהם מכח חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 (להלן – חוק יחסי ממון), טען המבקש כי עסקינן בכספי ירושה אותם בהם זכה מכח צוואת אביו שנערכה ביום 21.2.05 (להלן- הצוואה) .

מעת שכך ביקשה המשיבה לחזות ולעיין בצוואה גופה בגדר "נייתי ספר ונחזי"[1] , דא עקא, שהמבקש ניאות להציג לפניה את הצוואה אך ורק באופן בו הושחרו  ההוראות המצוות סכומים כאלה ואחרים לאחיו ואחיותיו .

2. הצדדים שטחו טענותיהם לעניין אופן גילוי הצוואה במסגרת שתי בקשות שהוגשו לבית משפט קמא –

בראשונה התבקש גילוי הצוואה במלואה ע"י המשיבה כאשר המבקש ביקש לאפשר לו לגלות את חלקה של הצוואה בלבד וזאת מחמת הפגיעה בפרטיות צדדי ג' – לגבי  בקשה זו ניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה את טענת המבקש לפיה יש להורות על מחיקת הסעיפים הנזכרים מהצוואה, אך יחד עם זאת התיר בית משפט קמא לצדדים השלישיים להגיש בקשה מטעמם המפרטת כיצד יש בעצם גילוי הצוואה משום פגיעה בפרטיותם (להלן – ההחלטה הראשונה).

השנייה, הוגשה ביום 8.8.17 ע"י אחות המבקש (להלן- האחות), במסגרתה התבקש בית המשפט לתת חסיון לתוכן הצוואה אשר אינו מתייחס לחברת עז-רום, חברה אשר הייתה שייכת למנוח והמבקש החזיק  20% ממניותיה.

ביום 6.5.18 דחה בית  משפט  קמא אף את הבקשה השנייה  (להלן – ההחלטה השנייה).  

3. בית המשפט נימק את החלטתו השנייה בכך שהמבקש הוא זה שבחר להציג את הצוואה לצורך ביסוס טענותיו באשר לאופן קבלת הכספים נושא המחלוקת וממילא רשאי הצד שכנגד לבחון את כל פרטי הצוואה על מנת לוודא כי אותם חלקים המוצגים לפניו אכן משקפים את נכונה את העובדות והנטען ע"י המבקש וזאת בהתייחס, בין השאר, לכך שאחר שניתן צו קיום צוואה הסכימו האחים לחלוקה שונה של הכספים שלא בהתאם למפורט בצוואה.

בית משפט קמא, אשר עיין בצוואה גופה, מצא כי במאזן השיקולים שבין גילוי הצוואה במלואה לפני גילויה החלקי בשל חשש לפגיעה בזכויות הפרטיות של האחות עולה האינטרס של פתרון המחלוקת בין הצדדים אשר גילוי הצוואה יש בו לסייע לו על אינטרס הגנת הפרטיות, אשר בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין הוא  אינו בולט ומשמעותי.