הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' אמויאל

החלטה

התנגדות לביצוע תביעה.

הבנק – התובע הגיש תביעה על סכום קצוב נגד הנתבע לתשלום יתרת – חוב הלוואה, ובחשבון העו"ש.

לכתב – התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתק מסמכי פתיחת החשבון.

2.דף חשבון עדכני.

3.תדפיס יתרות – הלוואה.

4.דף שיעורי ריבית.

5.מכתב התראה + אישור על משלוח בדואר רשום.

בתצהיר התומך בהתנגדות שהגיש המבקש, הוא טוען כי בינו לבין מנהל הסניף סוכם שהבנק יבדוק את כל דפי החשבון רטרואקטיבית לאחר שהתגלתה בהם טעות, ולאחר מכן יעמיד הבנק לרשותו הלוואה ל – 60 חודש לכיסוי יתרת – החוב הנותרת.

לדבריו הבנק לא מילא את חלקו בהסכם ובניגוד להבטחותיו הגיש את התביעה דנן בעוד המבקש חולק על סכום החוב.

ב"כ התובע טוענת כי לא ברור כלל לאיזו טעות מתכוון המבקש. הוא לא נתן כל פרטים בנוגע אליה – לא התאריך שבו אירעה, למי פנה בעקבות הטעות, ומהו הסכום שחוייב בו לכאורה שלא כדין, בעקבות הטעות הנטענת.

לעומת זאת צירפה ב"כ התובע לתגובתה הסדר תשלומים עליו חתום הנתבע – להסדרת חובו – מיום 5.5.10. במסגרת הסדר זה ויתר המבקש על כל טענותיו ודרישותיו נגד התובע כאמור בסעיף 9 להסכם.

צודקת ב"כ התובע כי הסכם זה גובר על טענות המבקש שנטענו בעלמא, וללא כל אסמכתא.

משלא עמד החייב בהסכם שנחתם עמו, הוגשה תביעת הבנק, ועל כן לא מובן על מה מלין המבקש.

ניתנה לנתבע הזדמנות להשיב לתגובת ב"כ התובע על נספחיה, אך הוא נמנע מלנצל הזדמנות זו.

תצהירו של המבקש סתמי וכללי מאין כמותו, ומאחר שהצהיר בהסכם מיום 5.5.10 כי הוא מוותר על כל טענה ו/או תביעה כנגד הבנק – דין בקשתו להידחות.

התובע זכאי ליטול פסק – דין עפ"י העתירה שבכתב – התביעה.

תוגש פסיקתא לחתימתי.

אין צו להוצאות.