האם שיחות טלפון עם גבר זר הם עילה להפסד כתובה

בפני ביה"ד תביעת אשה לכתובתה.

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 13.3.17, ולהם ילד א'.

הן הבעל והן האישה תבעו גירושין. הבעל תבע גירושין תחילה בשנת 2018, ואילו האישה תבעה גירושין בפברואר 2019.

הצדדים התגרשו בתאריך 12.1.21, אולם בפועל נפרדו באפריל 2018, כשנה וחודש לאחר החתונה, כשהרכב קמא פסק שמועד הקרע הינו 8.7.2018.

עניינם של הצדדים נידון בביה"ד הרבני האזורי בפ"ת, ובהתאם להחלטת ביה"ד הרבני הגדול מיום 28.10.21, ובהתאם להחלטת ראב"ד ת"א, הועבר התיק להמשך טיפול בהרכב דנן.

נותרו להכרעה ענייני הכתובה והרכוש.

הכתובה בסך 260,000 ש"ח.

בעניין הרכוש, כספים גרידא במסגרת איזון משאבים, הוגש דו"ח מהאקטואר רו"ח שטרנפלד, מתאריך 8.7.2020.

בכתב התביעה טענה האישה שהבעל היה אלים כלפיה, ואף הוגש כנגדו כתב אישום בגין אירוע שהיה בתאריך 14.2.18, עת ניסתה האישה להוציא את הסלקל מהרכב, נשך אותה הבעל בפניה וגרם לה חבלה בדמות סימני נשיכה. במסגרת עסקת טיעון קיבל הבעל עונש מאסר על תנאי ועבודות שירות.

יצוין כי האם טענה בפני פק"ס לס"ד שקיימת גם אלימות של האב כלפי הילד, ראה עמ' 3 לתסקיר מיום 7.3.22, אולם על אף החשיבה שנעשתה במחלקת הרווחה, לא ראו ברווחה לפעול בעניין, מאחר והאם לא הגישה תלונה בסמוך לאירוע. עוד יצויין, כי אין באמור בתסקיר כדי להוות הוכחה כלשהי כטענת האם, אותה מכחיש האב. גם ממסקנת התסקיר - הרחבת זמני השהות של האב, נראה שפק"ס לס"ד והעו"ס, לא התרשמו שהייתה אלימות כלפי הילד, שהרי כידוע לו היו חוששים לכך, לא רק שלא היו פועלים להרחבת זמני השהות, אלא לאידך גיסא.

בדיון ההוכחות שהתקיים בביה"ד בתאריך 20.7.22, נחקרו הצדדים בחקירה נגדית. בא כוח האישה חקר את הבעל באשר לאירוע האלימות ופסה"ד בעניין, ראה פרוטוקול הדיון שורה 3 ולהלן:

"בא כוח האישה: תאשר שהוגש נגדך כתב אישום בפרקליטות על אלימות כלפי אשתך בשנים שבהם הייתם נשואים.

הבעל: לא מבין בזה. לא יודע מה זה.

בא כוח האישה: הוגש או לא?

הבעל: הוגש.

בא כוח האישה: האם ניתן לך קצינת מבחן?

הבעל: כן.