האם משלא נתבקש כל סעד כנגד המשיבים בגדר הערעור, היה דינם להמחק מכתב הערעור

1. לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תובענת רוכשי דירות )להלן - רוכשי דירות( כנגד
חברה קבלנית )להלן - שיכון ופיתוח( שעילתה ליקויי בניה. בגדר התובענה נשלחו הודעות
לצדדים שלישיים, רביעיים וחמישיים )להלן - המשיבים מס' 2-5 והודעות לצד שלישי,
בהתאמה(, שנדונו ביחד עם התובענה. בית המשפט המחוזי קבל את התובענה אך בחלקה וחייב
את שיכון ופיתוח לשלם לבעלי הדירות סכומי כסף. הוא חייב גם את המשיבים מס' 2-5
בתשלום סכומי כסף בגדר ההודעות לצד שלישי. רוכשי הדירות ערערו לבית משפט זה על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי כנגד מיעוט הסכומים שנפסקו להם )להלן - הערעור העיקרי(.
נוסף לשיכון ופיתוח נרשמו ברשימת המשיבים שבכתב הערעור גם המשיבים 2-5. שיכון
ופיתוח לא הגישה מצדה ערעור נפרד להגדלת חיוביהם של המשיבים 2-5, אם כי היא טוענת
כי אם הערעור יתקבל יש להגדיל את חיובם הכספי של אלה.

משלא נתבקש בערעור סעד כנגד המשיבים מס' 2-5, עתרו הללו למחיקתם. רוכשי הדירות לא
התנגדו למחיקה. שיכון ופיתוח התנגדה. ביום 23.5.01 החליט הרשם המלומד - נוכח עמדת
רוכשי הדירות - שאין מנוס ממחיקת המשיבים מס' 2-5 מכתב הערעור וכך החליט )להלן -
ההחלטה(. עם זאת הוא רמז בהחלטתו ששיכון ופיתוח רשאית לעתור להארכת המועד להגשת
ערעור נפרד המיועד להביא לחיובם של המשיבים מס' 2-5 במקרה שהערעור העיקרי יתקבל.
לפני ערעורה של שיכון ופיתוח על ההחלטה. רוכשי הדירות לא התנגדו לקבלת הערעור;
לעומת זאת שבו המשיבים מס' 2-5 וטענו כי משלא נתבקש כל סעד כנגדם בגדר הערעור, אחת
היה דינם להימחק מכתב הערעור.