האם מענק עידוד פרישה ודמי ההסתגלות הינם נכס בר איזון?

רקע כללי

עניינה של החלטה זו הוא הכרעה במחלוקת הצדדים לגבי זכותה של האישה לחלק בכספים שקיבל האיש עקב פרישתו מחברת א', לאחר הגירושין.

במהלך שנות הנישואין האיש עבד בחברת א'.

במסגרת עבודתו, צבר זכויות שונות. לגבי הזכויות שנצברו בקרנות מכל סוג שהוא, אין מחלוקת בין הצדדים כי לאישה חלק ונחלה בהם, שווה בשווה, בהתאם לאמור בחוק יחסי ממון.

נשוא המחלוקת העיקרי הם כספים שקיבל האיש עם פרישתו כמענקים.

שני נושאים נוספים עלו בסיכומים – שאלת זכותה של האישה לחלק באופציות להן זכה האיש במהלך שנות עבודתו, וכן זכאותה לחלק מהבונוס שקיבל האיש בסוף השנה הקלנדרית של המועד הקובע, וזאת אף בגין עבודה בתקופת השיתוף.

טענות הצדדים

מבחינה פורמאלית, הנתבעת היא האישה, אך מבחינה מהותית היא התובעת, לפיכך יובאו טענותיה ראשונה.

תמצית טענות הנתבעת

להלן תמצית טענות הנתבעת בנושאים שבמחלוקת:

1. פיצוי הפרישה של האיש הם נכס בר איזון, אשר יש לחלוק אותו.
2. האיש קיבל סך כולל של כ – 486,000 ש"ח, ויש להעביר לאישה מחצית מהסכום שקיבל נטו, לאחר מיסוי.

הפנתה לפסקי הדין שקבעו כי יש לחלוק אף בזכויות פנסיה מוקדמת, למרות שאלו נועדו להוות כתחליף שכר עד קבלת הפנסיה בזמנה. אך כיוון שבסופו של יום אין מדובר על שכר עבודה, הרי שלבן הזוג חלק ונחלה בזכויות אלו. שכן, זכויות אלו הן חלק מן העתודה הכלכלית של המשפחה בתקופת השיתוף. כך הדין גם לגבי דמי הסתגלות. האישה מפנה לעמ"ש 50188-02-17.

3. התובע הצהיר מפורשות, שקיבל את המענקים לאחר שפרש. דהיינו, מדובר על כספים שהתקבלו לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד והם אינם שכר עבודה שלאחר הגירושין.
4. במכתב הרשמי של א' לא נכתב "מענק הסתגלות", אלא פיצוי פרישה.
5. יש לחשב לזכות האישה אף את המניות שקיבל האיש מחברת א' אותן מימש האיש.
6. בונוס שנת 2014 – האיש קיבל בראשית שנת 2015, בונוס בסך נטו של 73,558.76 ש"ח עבור שנת 2014, לפיכך זכאית האישה לחלקה עד המועד הקובע באופן יחסי.

תמצית טענות התובע