האם לצורך תשלום האגרה, יש לראות את התובענה, כערעור על פי חוק הנכים, לגביו זכאי המבקש לפטור

החלטה

1. המבקש הנו נכה צה"ל, שהוכר ככזה על פי חוק הנכים )תגמולים ושיקום(, התשי"ט -
1959 )נוסח משולב( )להלן - "חוק הנכים"(.

ביום 29.10.87, בהיותו בשירות מילואים פעיל, נחבל המבקש עת מעד בהליכה בזמן שהותו
במחנה הצבאי, בדרכו לחדר האוכל. המבקש הגיש תביעה נגד המשיב על פי חוק הנכים.
בתחילה דחה המשיב את תביעתו, אך ועדת הערעורים בחלטתה מיום 7.3.91 הכירה בנכותו של
המבקש )בע"נ 146/89(.

2. לאחר קבלת הערעור, הגיש המבקש תביעות לתשלומים שונים המגיעים לו, להשקפתו, בגין
נכותו. תביעותיו לא נדונו. לפיכך, עתר הוא לבית המשפט בתביעה דנן, למתן פסק דין
הצהרתי לחיוב המשיבה בתשלומים המגיעים לו. לטענת המבקש, הוא זכאי לפטור מן האגרה
כאמור בתקנה 9(20( לתקנות בתי המשפט )אגרות( תשמ"ח - 1987. לטענתו, הגם שתקנה 9(20(
לתקנות מתייחסת לערעור, יש להעניק לו את הפטור באשר אין הוא יכול להגיש ערעור, שכן
לא יצאה החלטה אופרטיבית מידי המשיב. לשון אחר, המבקש מבקש לצורך תשלום האגרה,