האחראי על שחרור מטען שהגיע באיחור הוא היבואן ולא חברת השילוח

1.        1.        התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: " התובעת"), חברה לעמילות מכס ושירותי שילוח, ביצעה עבור הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: " הנתבעת"), בעלת חנות למכירת בגדים ואביזרי אופנה, שירותים הכוללים, שחרור סחורה מהמכס אשר יובאה ממילאנו שבאיטליה ומפריז שבצרפת.

לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת לה את סך 13,830.08ש"ח, בהתאם לכרטסת החשבונות שלה. כרטסת זו נושאת תאריך הנפקת החשבון ולא תאריך הגעת הסחורה ארצה.

2.        2.        התובעת דוחה את טענות הנתבעת, המפורטות בכתב התביעה שכנגד אשר הוגש כנגדה וטוענת, כי הנתבעת פנתה אליה לקבלת הצעת מחיר לשירותיה. לטענת התובעת, היא לא התחייבה מעולם למועד מסוים של מסירת הסחורה וכמו כן, לא התחייבה לשלם במקום הנתבעת, את אגרות המכס השונות אשר חלות עליה כיבואן הסחורות, הכל כפי שמופיע בהצעות המחיר אשר הועברו מטעם התובעת לנתבעת, מה עוד שהנתבעת הייתה מודעת לכך, שעקב תקופת החגים, יתכן והעומס במכס יגרום לעיכובים.

3.        3.        לטענת התובעת, בפועל, המטענים שוחררו על ידי חברת א. סופרין בע"מ ולא על ידי הנתבעת כפי שנטען בכתב התביעה שכנגד.  לגרסת התובעת, היא ביצעה את עבודתה כראוי, אלא שהנתבעת ביצעה עבירות על צו ייבוא חופשי וחוק הגנת הצרכן, והטעתה את המכס בנוגע למקור הסחורה, מה שעיכב את שחרור המטען עד לתשלום  הקנסות אשר הוטלו על הנתבעת, בסך 7,853 ש"ח. בנוסף, לטענת התובעת, הנתבעת לא סימנה את הטובין בהתאם לדרישות החוק ועקב כך רשויות המס הטילו עליה כופר כסף בסך 1,803 ש"ח.

סכומי הקנס הם חלק מחובה של הנתבעת, כיוון שאלה שולמו על ידי התובעת, עבורה כדלקמן:

·        ·        1,803 ש"ח כופר כסף שחויבה הנתבעת, על ידי המכס בגין הסחורה מפריז.

·        ·        1,933 ש"ח כופר כסף שחויבה הנתבעת, על ידי המכס בגין הסחורה ממילאנו.

·        ·        3,345 ש"ח הפרש תשלום ששילמה התובעת למכס עבור הנתבעת, בגין כך שהצהירה על מקור הסחורה באופן מוטעה.

·        ·        772 ש"ח מע"מ על תשלום דמי המכס.

4.        4.        לטענת התובעת סכומים אלה שולמו על ידה, לאחר שאושרו על ידי הנתבעת עקב תוצאות בדיקת המכס והחריגות בייבוא הסחורה, הנתבעת לא ערערה על קביעת הרשויות והורתה לתובעת לשלם את סכומי הקנסות אשר הוטלו עליה.

לטענת התובעת, הרשימונים הונפקו על ידה, בהתאם למסמכים שמסרה לה הנתבעת, אשר בהם צוינה ארץ מקור הסחורה שגויה ושולמו מסים מופחתים. משהתבררה ארץ המקור הנכונה, חויבה הנתבעת בתשלום מלוא הסכום ורק לאחר ביצוע התשלום, שוחררה הסחורה. לטענת התובעת, הרשימונים הועברו לנתבעת מיד שביקשה זאת.

לטענת התובעת, הנתבעת לא הוכיחה את הנזקים הנטענים על ידה בתביעה שכנגד, לרבות סכומי הנזק והיקפם. גם אם נגרם לנתבעת נזק, המוכחש על ידי התובעת, הוא נגרם כתוצאה מפעולות הנתבעת בלבד.

5.        5.        לטענת הנתבעת, התובעת לא ביצעה את עבודתה כראוי וכנדרש מעמיל מכס סביר, מה שגרם לנתבעת לממן מכיסה את העברת הסחורה לארץ.

לטענת הנתבעת, מחדלי התובעת גרמו לה נזקים ישירים, כיוון שהתקופה הייתה תקופת חגים, והסחורה לא הגיעה לחנות, מה שגרם לה נזקים תדמיתיים. משלא קיבלה הנתבעת את התמורה אינה חבה לתובעת כל סכום שהוא.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד על סך 38,356 ש"ח, בטענה שנציג התובעת בשם אריאל, הציע לה הנחות מרחיקות לכת, התחייבות לדיוק מירבי בהמצאת הסחורה למקום העסק ותשלום כל אגרות המכס.

6.        6.        לטענת הנתבעת חרף הבטחותיו של אריאל, הסחורה לא הגיעה לחנות בסמוך לחג הפסח. התובעת התעכבה באספקת הסחורה לנתבעת, אשר הוזמנה מפריז והחיוב בוצע ביום 16.4.06, 10 ימים לאחר החיוב הראשון בגין הסחורה אשר הוזמנה במילאנו.

לגרסת הנתבעת, עמיל המכס לא פעל כראוי ולכן הוטלו עליה קנסות מטעם המכס בגין הסחורה שיובאה מפריז, בסך 6,050 ש"ח ובגין הסחורה ממילאנו סך 1,803 ש"ח, כך שהנתבעת חויבה על ידי התובעת בגין הקנסות בסך 7,853 ש"ח. כן חויבה הנתבעת להפקיד בידי רשויות המכס ערבות בנקאית בסך 22,000 ש"ח למשך חודש ימים ושילמה בגין כך 503 ש"ח.

7.        7.        עוד טוענת הנתבעת כי התובעת עיכבה בידיה את רשימוני  מוצרי הייבוא עד סמוך לקבלת הסחורה וגרמה בכך לעיכוב בהגשת דו"ח מע"מ מטעם הנתבעת.

בגין כל אלה עותרת הנתבעת לחייב את התובעת לשלם לה פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך 30,000 ש"ח, ובסך הכל סך של 38,356 ש"ח.