האוניברסיטה העברית בירושלים נ' לויט

פסק דין

לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום 3,931 ₪ .

עפ"י כתב התביעה, התובעת הינה מוסד להשכלה גבוהה עפ"י חוק מועצה להשכלה גבוהה.

הנתבעת ביקשה להתקבל לשנת הלימודים תשס"ט התקבלה ואף נרשמה, למדה ו/או נבחנה ו/או קיבלה ציונים לשנת הלימודים האמורה.

תנאי התשלום לשנת הלימודים מפורסמים בחוברת "סדרי הלימודים והתשלומים" לשנת הלימודים תשס"ט.

בפועל לא שילמה הנתבעת שכר לימוד בגין לימודיה אלו בהתאם לנוהל הלימודים המפורט בין השאר בחוברת.

בכתב ההגנה נטען כי, הנתבעת התעניינה לגבי רישום בתובעת לשנת הלימודים 1999 , ללימודי תואר ראשון בתולדות ישראל וספרות במדעי הרוח.

במועד בו התעניינה הנתבעת ברישום לתובעת, לא נבחנה במבחן הפסיכומטרי וממוצע ציוני הבגרות של הנתבעת הינו 95.

הנתבעת שוחחה עם הגב' חדווה דניאלי ממדור רישום וקבלה לגביי סיכויי קבלתה וגב' חדווה השיבה לנתבעת כי ממוצע ציוני הבגרות שלה עומדים בתנאי הקבלה. יחד עם זאת, הנתבעת מחויבת בציון אנגלית ומשכך היא איננה יכולה להתקבל כתלמידה מן המניין שכן היא אינה עומדת בדרישות הקבלה לחוג.

גב' חדווה הציעה לנתבעת להירשם לתובעת ולקורסים אך ציינה שקבלתה ללימודים כתלמידה מן המניין יהיה בתנאי שתעבור בצלחה, "מבחן אמיר" באנגלית בציון 100.

בהתאם לכך, נרשמה הנתבעת לאוניברסיטה, שילמה את מקדמת שכר הלימוד ואף נרשמה למספר קורסים.

בהתאם להנחייתה של חדווה, ניגשה הנתבעת למבחן אמיר באנגלית ביום 28.12.08 , אולם למרבה הצער הציון אותו קיבלה הנתבעת בבחינה הינו 77 ציון זה כאמור אינו מספיק על מנת להתקבל כתלמידה מן המניין לאוניברסיטה.

מיד עם קבלת הציון פנתה הנתבעת לחדווה על מנת לבחון באם על אף ציונה תוכל להתקבל לאוניברסיטה, ולצערה הרב ענתה לה חדווה בשלילה.

בעקבות תשובתה של חדווה ומאחר והנתבעת חפצה להתחיל בלימודיה כתלמידה מן המניין, נרשמה ללימודי ספרות ותולדת ישראל באוניברסיטת בר אילן ואף התקבלה כתלמידה מן המניין לחוג זה.

הנתבעת החלה את לימודיה באוניברסיטת בר אילן אלא שהנסיעה הארוכה והעובדה שהפכה לאם הקשו עליה את המשך הלימודים במוסד זה. עובדה זו אילצה אותה להעתיק את לימודיה למוסד הקרוב לביתה. כיום הנתבעת לקראת סיום לימודיה במכללת "הרצוג" הקרובה לביתה.

ביום 08.07.10 הופתעה הנתבעת לקבל מכתב מהתובעת לפיו היא, כביכול, חבה לתובעת סכום כשלהו שלא צוין במכתב זה בגין שכר לימוד לשנת תשס"ט.

התובעת יצרה קשר עם נציגי הנתבעת על מנת לנסות ולהבין את פשר המכתב ולהסביר לנציגי התובעת את העובדות לאשורן. שיחות אלו נפלו על אוזניים ערלות.

מעבר לכך מבהירה הנתבעת כי התובעת תולה את חובה של הנתבעת על תנאי תשלום הנהוגים בתובעת. תנאי תשלום אלו (וכן חוברת סדרי הלימוד והתשלומים) אינם חלים על הנתבעת שכן במבוא לנוהלי הלימודים קובעת התובעת כי נהלי ההוראה והלימודים נועדו לכל תלמידי האוניברסיטה. הנתבעת לא התקבלה לתובעת ולכן איננה "תלמידה באוניברסיטה" .

ביום 27.12.11 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יתן את פסיקתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה, על בסיס החומר שמונח בפני בית המשפט ולאחר שמיעת טענות הצדדים.

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לביהמ"ש ושמעתי את הצדדים ואת סיכומיהם,ותוך התחשבות במכלול הטענות ובין השארבציונה של הנתבעת במבחן אמיר ומאידך באי גיבוי טענותיה במסמכים מספיקים הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך 250 ₪ כסכום כולל לסילוק התביעה.