האונ יברסיטה העברית בירושלים נ' ספדי אחמד

החלטה

1.על פי כתב התביעה שהוגש כנגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר, נטען כי הנתבע נותר חייב לתובעת את הסך של 12,362 ₪ וזאת בגין שכר לימוד עבור שנת תשס"ד וזאת על פי התחייבות בכתב.

2.בתצהירו בתמיכה לבקשה לרשות להגן טוען הנתבע, עו"ד במקצועו, כי אין עליו כל חובה לשלם את שכר הלימוד היות ובשנת 2002 הוא ביקש להירשם ללימודי המשפטים לתואר שני. על מנת להתקבל ללימודי התואר השני הוא עבר שנת השתלמות. עם סיומה הוא החל ללמוד לקראת התואר השני. בסוף הסמסטר הראשון נודע לו כי רישומו ללימודי התואר השני בטעות יסודם ולפיכך הוא הפסיק את לימודיו.

3.ב"כ התובעת בתגובתה לבקשה טוענת כי הנתבע אכן מודה כי עזב את לימודיו לקראת התואר השני בסוף סמסטר א' ולפיכך עליו לשלם את מלוא שכר הלימוד בגין אותה שנה. התובעת ממשיכה וטוענת כי בניגוד לטענת הנתבע, הרי שהוא אכן למד בשנת הלימודים ואף קיבל ציונים בשל כך. על הנתבע היה לשלוח הודעת ביטול לימודיו בכתב וזאת על פי התחייבויותיו בכתב ככל שהיתה עילה לכך.

התובעת אף מכחישה את טענת הנתבע כי מי מעובדי הפקולטה למשפטים הודיע לו על ביטול לימודיו עקב טעות.

4.כעולה מתצהירו של הנתבע הוא אכן החל את לימודי התואר השני ולמד בקורסים שונים אותם בחר ואף ניגש לבחינות סמסטר א'. לא זו אף זו, אף אושרה לו מלגה חלקית לשנת הלימודים.

האמור בתצהיר זה יש בו כדי לחזק את גרסת התובע בתגובתה.

5.משהודה הנתבע כי למד אצל התובעת, אף אם המדובר במסטר אחד בלבד, אין זה סביר כי ההודעה על הטעות לא נמסרה לו בכתב אלא בע"פ. ככל שכך היו פני הדברים, היה עליו לדרוש מסירת הודעה כזו בכתב ולא להסתפק בשיחה בע"פ, שגם היא מוכחשת על ידי התובעת.

הפסקת לימודים עקב טעות המיוחסת לתובעת, אשר לא נתמכת בראיה כלשהי, אינה פוטרת את הנתבע מתשלום שכר לימוד.

6.נוכח האמור לעיל, לא שוכנעתי כי בידי הנתבע טענת הגנה ראויה כנגד התביעה.

אשר על כן, הבקשה לרשות להגן נדחית.

החלטה זו ניתנת נוכח סמכותי לפי תקנה 205ג' לתקנות סדר הדין.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן בזאת פסק דין לטובת התובעת על פי כתב התביעה.

ב"כ התובעת ימציא פסק דין לחתימה בתוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.