האגר נ' אלתר

החלטה

המבקשת עותרת לפטור אותה מתשלום האגרה ומהפקדת ערבון בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפ"ת (כב' סגן הנשיאה הש' אורן שוורץ) מיום 3.11.12 שניתן בת.א 2062-06-10, אשר קיבל את תביעת המשיב בחלקה וקבע כי המבקשת הפרה את הסכם המכר בין הצדדים ואף הורה לה להשיב המחאות שנמסרו לה ע"י המשיב לידיו.

המשיבים מתנגדים למבוקש.

טענת המבקשת לפטור מאגרה

1.לטענת המבקשת מצבה הכלכלי בכי רע ואין באפשרותה לעמוד בתשלום האגרה. לדבריה היא נשענת על קיצבת הבטחת הכנסה בשיעור של כ – 1700 ₪ בלבד ואין ברשותה כרטיסי אשראי, חסכונות, רכוש או נכסים.

לטענת המבקשת בעבר קיבלה פטור מתשלום אגרה בהליכים שניהלה בבית משפט השלום בתל אביב.

עוד טוענת המבקשת כי פנתה לקרובי משפחתה על מנת שיסייעו לה, אך בשל מצבם הכלכלי הדחוק לא יכלה להעזר בהם בסופו של יום.

לבד מכך טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור שלה טובים נוכח הטעויות הרבות, לגירסתה, שנפלו בפסק דינה של הערכאה קמא.

2.המשיב 1 דוחה טענות המבקשת. לטענתו החייבת מסתירה את מצבה הכלכלי האמיתי, כך היא מסתירה כי רכשה ביום 4.12.12 דירה בעלות של 1.35 ₪ כפי שהוצהר על ידה בת"א 19414-07-13, וכי חתמה לצורך כך על הסכם משכנתא עם הבנק, דבר המלמד על יכולת החזר חודשית. המבקשת אף מנהלת הליכים משפטים נוספים בערכאות, דוגמת תביעה כנגד בן זוגה לשעבר, ובוודאי נדרשת לתשלום שכר טירחה לעורכי הדין המייצגים אותה, לפיכך תמוה כיצד דווקא את האגרה הנדרשת ממנה בהליך אינה יכולה לשלם.

לבד מכך טוען המשיב, כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים נוכח הרחבת חזית בערעורה וסתירות רבות העולות בין טענותיה בכתב הערעור לטענותיה לפני ערכאה קמא.

אף המשיב 2, ב"כ היועמ"ש, מתנגד למבוקש הן בשל יתרת זכות בשיעור של למעלה מ -8000 ₪ המצויה בחשבונה של המבקשת כפי שהוצג על ידה בנספחים לבקשתה, והן בשל כך שלא ציינה כלל שעל ההחלטה למתן פטור מאגרה בתביעה שהגישה בבית משפט השלום , הוגש ערעור.

פטור מאגרה – עיקרה של הלכה

3.כללו של דבר שעל הפונה לבית המשפט לשאת באגרה שנקצבה בתקנות בגין פניה זו. טעמו של דבר הובהר, כדוגמה, ברע"א 4014/10 מונדז ני רו"ח בירו. (2010) –

"נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" ... זה מכבר עמד בית משפט זה על: הטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט ... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים ...נוסף לכך, תשלום האגרה במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק ... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך"

1

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה. התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

4.תקנה 14 (א) לתקנות האגרות, מוסיפה ומפרטת את שנדרש מבקש הפטור להציג לפני ביהמ"ש :

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

על המבקש לפרט, איפוא, בתצהיר את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].