ה"ת 62120-02-16 זר נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להשבת תפוסים.

רקע וטיעוני הצדדים.

עניינה של הבקשה הוא בהשבת שני מכשירי טלפון סלולרי מסוג IPHONE 6 (להלן- "התפוסים"), אשר נתפסו במהלך חיפוש שביצעה המשטרה אצל המבקש.

מכשיר טלפון אחד נתפס ביום 28.10.15 ותוקף ההחזקה בו על ידי המשטרה הוארך עד למועד הדיון בבקשה- 5.5.16. מכשיר הטלפון הנוסף נתפס כשלושה חודשים לאחר תפיסת הראשון, ביום 28.1.16, ותוקף ההחזקה בו, קרי 180 הימים יחלוף ביום 26.7.16.

המבקש טוען כי אין למשטרה עילה להחזקת התפוסים וכי המדובר בתפוסים אשר נלקחו מרשותו פעמיים, כאשר בפעם הקודמת הוחזרו לו ונתפסו שוב כעבור מספר ימים. כמו כן טען כי המשטרה מתנכלת לו וכי אין לה עילה מוצדקת להחזקת התפוסים. לטענתו הגיע לסיכום עם בא כוח המשיבה שימסור את קוד הכניסה למכשירי הטלפון כנגד השבתם לידו ואולם כשהגיע על מנת למסור את הקוד נמסר לו שאלה לא יושבו לו.

המשיבה מתנגדת להשבת התפוסים בשל צורך חקירתי. במסגרת טיעוני בא כוחה הוגשו דו"ח סודי הכולל 5 נספחים וכן השלמה לדו"ח הסודי (במ/1 ו- במ/2, בהתאמה) לצורך ביסוס עילת המשך התפיסה. בא כוח המשיבה טען כי אף אם המבקש ימסור את הקוד הטלפוני לא מן הנמנע כי התוכן שיימצא בתפוסים יצדיק המשך ההחזקה בהם לצורך חקירתי ולצורך ראייתי משום כלל הראיה הטובה ביותר.

דיון והכרעה.

המקור לסמכות המשטרה לתפיסת החפצים הוא בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (להלן- "הפקודה") הקובע כי "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".