מעמדו של עובד בבקשה להחזרת תפוס, עת נגדע מטה לחמו ונכסי מעבידו תפוסים במסגרת חקירה

1.לפניי בקשה להחזרת תפוס מכח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן: "פסד"פ").

2.בקצירת האומר, אציין כי המבקש שימש כעובד במשיבה 1 במהלך התקופה שבין 1.12.14 ועד ליום 5.1.16. עסקינן בחברת שמירה ואבטחה. בעקבות חקירה שקיימה משטרת ישראל – הונאה תל אביב כנגד המשיבה 1, נתפסו נכסי האחרונה ומכאן הופסקה עבודתו של המבקש, ושכרו לא שולם. המבקש עותר לקבלת משכורתו האחרונה, חודש דצמבר 2015, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים – ובסך כולל: 21,210 ₪, במסגרת בקשה זו להחזרת תפוסים, המצויים בידי משיבה 2.

3.ביום 30.6.16 ניתנה החלטתה של כב' השו' פוזננסקי, בבקשה אחרת להחזרת תפוסים, המצויים בידי המשיבה 2 – בקשה שהגישה המשיבה 1, מנהלה ואחרים.

מעיון בהחלטה עולה כי התיק נפתח ביום 22.12.15 (מועד "הפרוץ") עם מעצרו של מנהל המשיבה 1 ואחרים, בחשד לביצוע שורה של עבירות הונאה ומרמה, סחיטה באיומים, איומים ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. עסקינן בפרשייה רחבת היקף, כאשר במסגרת החקירה המורכבת תפסה המשטרה שורה של נכסים, ולבקשתה ניתנו צווי מניעה (איסור דיספוזציה) ע"י בית משפט השלום בתל אביב.

בפני כב' השו' פוזננסקי הונחה בקשה לביטול צווי המניעה והחזרת התפוסים, ובין היתר תשלום משכורות חודש דצמבר 2015 לעובדי המשיבה 1, תשלום חוב פסוק לצד ג', תשלום חובות לספקים, תשלום חובות לבנקים, שיערוך פיצויים לעובדי המשיבה 1, תשלום חוב לביטוח לאומי, ביטול הקפאת חשבון הבנק בבנק לאומי והסרת צווי מניעה שונים אשר הוטלו על נכסי מקרקעין.

4.לאחר דיון שנערך במעמד הצדדים, ובהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמות שונות, ובין היתר (למושא ענייננו) תשלום משכורות עובדי המשיבה 1 לחודש דצמבר 2015 ופיצויים.

בהקשר זה, קבעה כב' השו' פוזננסקי, כהאי לישנא:

"העובדים אשר מבקשים את תשלום משכורתם, יפנו למשיבה (משיבה 2, ר.פ) בתוך 30 יום ממתן החלטה זו בבקשה מתאימה. לבקשה זו יצרף כל עובד תלושי משכורת של שלושה חודשים לפחות, כמו גם תצהיר התומך בבקשתו. בהינתן כי העובד יעמוד בדרישת הסף שפורטו והמשיבה תמצא כי יש מקום לשלם לו את משכורתו, הרי שזו תועבר לידיו בתוך 30 יום ממועד העברת המסמכים...עוד יובהר כי ההחלטה בנוגע למשכורות כוללת גם את רכיב הפיצוי (פיצויים לעובדים, ר.פ.)" – להלן: "החלטת השו' פוזננסקי".

5.המבקש הגיש תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב כנגד משיבה 1 (מעבידתו) וכן פעל בהתאם למתווה האמור בהחלטת כב' השו' פוזננסקי.

ביום 6.7.16 ניתן פסק דין ע"י ביה"ד לעבודה (ס"ע 56375-01-16), בהעדר התייצבות המשיבה 1.

ביה"ד פסק בהתאם להודעת המבקש בפניו ולמקרא כתב ההגנה מאת המשיבה 1, לטובת המבקש והורה למשיבה 1 לשלם למבקש בתוך 30 ימים:

שכר עבודה בסך 7500 ₪.

דמי הבראה בסך 1890 ₪.

פדיון ימי חופשה בסך 4320 ₪.